תשעה באב - יום ט בחודש אב - הוא יום צום ואבל לאומי לזכר חורבן בית המקדש וירושלים. תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום זיכרון לחורבן הכפול - לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני. הבית הראשון נחרב ונשרף בידי נבוכנאצר מלך בבל בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה. נשים מתפללות בכותל המערבי שבירושלים בתשעה באב תשנ"ט – 1999. © לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: עמוס בן גרשום. והבית השני נחרב והועלה באש בידי המצביא הרומאי טיטוס בחודש אב בשנת 70 לספירה. לפי המסורת, תשעה באב הוא יום אבל על החורבן הלאומי, הכולל את האסונות השונים שקרו לעם ישראל מאז חורבן הבית השני ועד לשואה. חורבן הבית המושג "חורבן הבית" מתכוון לחורבנו של בית המקדש, שהיה בשעתו המקום החשוב והקדוש ביותר בישראל. כאמור, בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה; ובית המקדש השני - בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. לפי המסורת נחרבו שני המקדשים - גם הבית הראשון וגם הבית השני - בתשעה באב, הוא ט' בחודש אב. ולכן הפך תשעה באב ליום צום ואבל לאומי. חורבן הבית השני מסמל את תחילת הגלות הארוכה, שנמשכה כ- 1,800 שנה, עד סוף המאה ה- 19.* * בסוף המאה ה- 19 החלו העליות של החלוצים לארץ ישראל, עם העלייה הראשונה (1882 - 1903). בסוף המאה ה- 19 - בשנת תרנ"ז - 1897 - גם נוסד הקונגרס הציוני ביוזמתו של בנימין זאב הרצל (ראה נושאים קודמים לחודש אלול). תפילות תשעה באב בכותל המערבי בירושלים, ט' באב תשס"א - 2001 ©לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: עמוס בן גרשום חורבן הבית השני חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים במרד הגדול ברומאים (66-73 לספירה) מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו ואת ראשיתה של הגלות הארוכה. יום תשעה באב, שבו העלו הרומאים באש את בית המקדש, נקבע כיום אבל וזיכרון לחורבן. חורבנו הגמור של היישוב ביהודה אירע כ- 60 שנה אחר-כך, בעקבות מרד בר-כוכבא (135-132 לספירה). במהלך המלחמה ברומאים ואחריה נהרגו והוגלו מן הארץ כשליש מן היהודים. מרכז האומה עבר מירושלים הכבושה והחרבה - ליבנה. ואף-על-פי כן נשאר בארץ רוב יהודי, וארץ ישראל המשיכה להנהיג את היהודים בתפוצות הממלכה הרומית. תשעה באב, הכותל המערבי, ירושלים, ט' באב תשס"א - 2001. © לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: עמוס בן גרשום חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה היה "מכה נוראה לעם ישראל". יש היסטוריונים שטוענים, כי מאז החורבן הפסיק עם ישראל להתקיים כאומה, והמשיך להתקיים רק כחברה בעלת דת ותרבות אחת. היסטוריונים אחרים סבורים, שעם ישראל הפסיק להתקיים כאומה רק כ- 60 שנה אחר-כך - אחרי מרד בר-כוכבא, בשנת 135 לספירה. ויש גם דעה האומרת, שלמרות החורבן והמרד המשיך עם ישראל להתקיים כאומה - במהלך כל הגלות הארוכה ועד עצם היום הזה. על-פי: משה דוד הר, "מחורבן הבית עד מרד בן כוסבה", בתוך: מנחם שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל - שלטון רומי, מהדורת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, בית הוצאה כתר ויד יצחק בן צבי, חלק ב עמ' 301-283. בדיקה עצמית מה מציין יום התאריך ט' באב - תשעה באב? (שתי תשובות נכונות) את חורבן בית המקדש הראשון בידי הבבלים. את חילול בית המקדש השני בידי היוונים. את חורבן בית המקדש השני בידי הרומאים. את החורבן בעקבות מרד בר כוכבא ברומאים. לקריאת אחת מאגדות החורבן - לחץ כאן. חזרה לתפריט ראשי לפעילות על נושאים מתוך "קופצים ללוח העברי" - לחץ כאן. המדור "קופצים ללוח העברי" פותח בידי צוות "מבחר". "מבחר" היא תכנית רב תחומית בתרבות ישראל לחטיבות הביניים, הפועלת בהצלחה בבתי ספר ברחבי הארץ.