 |
אלול הוא החודש השנים עשר, המסיים את השנה בלוח העברי. ולכן במסורת היהודית הוא נחשב לחודש של חשבון נפש על השנה שעברה והכנה לקראת השנה החדשה והימים הנוראים הפותחים אותה. ומכאן המנהג להתחיל באמירת סליחות בחודש אלול: בעדות המזרח מתחילים לומר סליחות למחרת ראש חודש אלול, ובקהילות אשכנז - במוצאי השבת שלפני ראש השנה. את הסליחות אומרים בבית הכנסת במרבית הקהילות בימי החול בלבד (ולא בשבתות). במהלך כל חודש אלול, אחרי תפילת שחרית (תפילת הבוקר), נוהגים לתקוע בשופר, כדי לעורר את האנשים לסליחה לקראת הימים הנוראים. מה הן הסליחות? |
|||||||
 אמירת סליחות בבית כנסת בשכונת הבוכרים, ירושלים, תשנ"ט-1989 © לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: יעקב סער |
הסליחות הן תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת בימי החול (בלבד) בחודש אלול (כמוסבר בקטע הקודם) ובעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. את הסליחות אומרים בשעות הלילה או בבוקר, לפני תפילת שחרית (תפילת הבוקר). הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו. בקשה זו לרחמים ולסליחה מבוססת על |
||||||
מידות הרחמים של ה', שאותן מזכיר המתפלל פעמים אחדות במהלך הסליחות על-פי הכתוב בספר שמות (פרק לד פס' 6-7): " ה', ה' אֵל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת. נוצר (=שומר) חסד לאלפים, נושא (=סולח) עוון ופשע וחטאה…" לאחר אמירת פסוקים אלה מבקש המתפלל: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח [וסלחן] ורב חסד …". המנהג להזכיר את מידות הרחמים של האֵל בסליחות הוא מנהג עתיק, המופיע כבר בתלמוד הבבלי (שנכתב לפני 1,500 שנה בערך). מאז תקופת התלמוד נוספו לסליחות פיוטים שונים העוסקים בהודאה בחטאים ובבקשת סליחה ורחמים. הפיוטים נכתבו בדרך כלל בחרוזים עם פזמון חוזר. פיוטים רבים מבוססים על שיטת האקרוסטיכון: האותיות הראשונות של כל שורה יוצרים צירוף בעל משמעות: אותיות הא"ב, שמו של מחבר הפיוט ועוד. בסליחות מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה - אברהם, יצחק ויעקב - ומבקשים שזכויות אלה יסייעו גם לנו, כצאצאי האבות. יש גם קטעי סליחות המזכירים את הצרות והרדיפות של עם ישראל בתקופת הגלות, וכוללים בקשה לרחמים ולישועה. בדיקה עצמית: מתי אומרים סליחות בבתי הכנסת? בחודש אלול בלבד - במשך כל החודש או לקראת סופו. רק בחודש תשרי, בין ראש השנה ליום הכיפורים (א-י בתשרי). גם בחודש אלול וגם בתחילת חודש תשרי (א-י בתשרי).
ההשכמה לסליחות המנהג לקום בשעות הלילה המאוחרות, לפני עלות השחר, כדי לומר סליחות - נזכר כבר בבבל, במאה ה- 9 לספירה: "ומשכימים בכל יום לבתי כנסיות (=לבתי כנסת) קודם… השחר, ומבקשים רחמים". גם כיום יש המשכימים קום לאמירת סליחות לפני עלות השחר, ויש האומרים את הסליחות בשעות הלילה המאוחרות. בקהילות רבות בימינו (בעיקר קהילות אשכנז) אומרים את הסליחות הראשונות של מוצאי שבת (שלפני ראש השנה) סמוך לחצות הלילה, ובימים האחרים אומרים סליחות בבוקר, לפני תחילת שחרית (תפילת הבוקר), כדי שלא לשבש את יום העבודה (והלימודים) הרגיל. ועוד כמה דברים על הסליחות - ועל הסליחה… |
|||||||
 תקיעה בשופר בכותל המערבי בערב ראש השנה. תשנ"ח - 1998. © לשכת העיתונות הממשלתית, מחלקת הצילומים, ירושלים. צילום: אבי אוחיון |
|
||||||
|
בין אדם לחברו החוקים והמצוות בתורה מתחלקים לשני סוגים: למצוות ואיסורים הקשורים לאמונה בה' -ולאלה הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו. חלוקה זו באה לידי ביטוי גם ב עשרת הדיברות, ובהם שישה דיברות העוסקים ביחסים שבין אדם לחברו: "כבד את אביך ואת אמך": כיבוד הורים. "לא תרצח". "לא תנאף": האיסור לנאוף. "לא תגנוב". "לא תענה ברעך עד שקר": האיסור להעיד עדות שקר. "לא תחמוד": האיסור לחמוד משהו, לחשוק במשהו השייך לזולת. בספר ויקרא יש פרשה אחת (פרשת קדושים, פרקים יט-כ) ובה מצוות ואיסורים רבים הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו במגוון תחומי חיים: ביחסים שבין ילדים להוריהם, בין צעירים לזקנים, בין עובד למעביד, בין בריא לבעל מום, בין קונה למוכר, בין בעל דין לשופט. חמש פעמים נזכרת בספר ויקרא האזהרה "ויראת מאלוהיך", ובכל חמש הפעמים - היא מתייחסת לאיסורים הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו, ובמיוחד ליחס כלפי החלשים בחברה - זקנים, נכים, עניים, וְגֵרִים. אווירת הסליחות של חודש אלול בשנים האחרונות מתקיימים בלילות חודש אלול "סיורי סליחות" בשכונות העתיקות והדתיות של ערים כמו ירושלים וצפת. בחודש אלול בשעות הלילה אומרים בבתי הכנסת בשכונות אלו את הסליחות, והמטיילים באים לשמוע אותן ולספוג את האווירה המיוחדת של חודש אלול. אווירה זו משתקפת גם בשירו של המשורר אברהם חלפי, "סתיו יהודי": (לחן: יוני רכטר, זמר: אריק איינשטיין) "סתיו יהודי בארץ אבותי שולח בי רמזי אלול. - - - - - אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמים. ופנים יהודיות מן הגולה באפרפר נוגה ירחפו לפני אדון עולם. ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה בעומק עיניהן." © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם http://www.acum.org.il. לקריאת קטעים המתארים זיכרונות מלילות הסליחות בירושלים העתיקה - לחץ כאן. חזרה לתפריט ראשי
|
|||||||
