במוצאי שבת, אור ליום י"ב במרחשוון תשנ"ו התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב עצרת המונים תחת הסיסמה "כן לשלום - לא לאלימות". עצרת זו נועדה להביע הזדהות עם מדיניות השלום של ממשלת רבין ובאה כתגובה להפגנות הסתה חסרות תקדים נגד מדיניות הממשלה (הסכם "אוסלו ב") ונגד ראש הממשלה, יצחק רבין. עם סיום העצרת, כשהוא מלווה בקריאות עידוד מן הקהל, ירד יצחק רבין מהבמה ופנה אל אזור החנייה, שהיה אמור להיות "סטרילי" - נקי מכל אדם שאינו נמנה עם המאבטחים של ראש הממשלה. אך שם חיכה הרוצח, יגאל עמיר, שכיוון את אקדחו וירה ביצחק רבין מטווח אפס. פצוע קשה הובהל רבין לבית החולים איכילוב, ושם מת מפצעיו בעודו על שולחן הניתוחים בשעה 23.14.  
עם מותו של יצחק רבין יצא מנהל לשכתו, איתן הבר, אל הקהל הרב והעיתונאים שצבאו על פתח בית החולים, ושם מסר את ההודעה הקצרה והמצמררת: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק על מותו של יצחק רבין, שנרצח בידי מתנקש הערב, בתל אביב. יהי זכרו ברוך." בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין התשנ"ז - 1997 נקבע כי י"ב בחשוון, יום הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, יהיה יום זיכרון ממלכתי. יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר. אם חל י"ב בחשוון ביום שישי או בשבת, יקוים יום הזיכרון ביום חמישי שלפניו.  
שלוש יריות מאקדחו של רוצח יהודי בסיומה של עצרת השלום שמו קץ לחייו של ראש הממשלה יצחק רבין - וגרמו לשבר נורא בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי: היה זה המקרה השני בהיסטוריה היהודית שבו נרצח מנהיג מדינה יהודית בידי רוצח יהודי. המקרה הראשון ( והיחיד עד שנת תשנ"ו 1995) - קרה 2,577 שנים קודם לכן בממלכת יהודה, ובו נרצח גדליהו בן אחיקם, מושל יהודה, בידי מתנקש יהודי ביום ג' בתשרי בשנת 582 לפני הספירה (ספר מלכים ב פרק כה פס' 25). בגלל חומרת המעשה ותוצאותיו נקבע ג' בתשרי כיום צום - הוא צום גדליהו. ומאז רצח רבין נוהגים לקיים בצום גדליהו תפילה מיוחדת ליד מקום הירצחו של רבין בתל אביב.  לקריאת קטעים מתוך נאום ההספד של הנשיא קלינטון - לחץ כאן. חזרה לתפריט ראשי
|
