בעקבות הורדוס הבנאי

האם אתם מכירים מישהו ששמו הורדוס?
האם רחוב כלשהו בארץ נקרא על שמו של הורדוס?

התשובה ידועה - לא ולא! בזיכרון ההיסטורי של עם ישראל, נשאר הורדוס המלך כ"עבד האדומי". במקורות היהודיים, התלמודיים והמדרשיים, וכן במסורת הנוצרית מוזכר הורדוס כאיש אכזר אשר הטיל אימתו על נתיניו וביצע מעשי זוועה כדי להגיע לשלטון וכדי לשמור אותו בידיו. יוסף בן מתתיהו תיאר את מלכות הורדוס וסיכם את תיאורו במשפט הבא:

"איש אכזר לכל הבריות במידה שווה ועבד לכעסו ומסלף את הצדק"
( קדמוניות היהודים יז' ח' א' 191)

כאן אנו מציעים לכם להתוודע אל הורדוס מזווית אחרת - מזווית השרידים של מפעלי הבנייה שנותרו ברחבי ישראל. אתרים אלה מגוונים וכוללים ערים, ארמונות, מבצרים ובניני ציבור רבים. כאן נציע לכם מסע וירטואלי בעקבות הורדוס הבנאי. נבקר אמנם רק בחלק מן האתרים, אך גם בביקור חלקי זה תוכלו להווכח מדוע מכונה הורדוס "גדול הבונים בא"י העתיקה"



מפת מפעלי הבנייה של הורדוס בתחומי ממלכתו:

מצדה

הרודיון

קיסריה

ירושלים

סבסטיה

מצדה:

מצדה נבנתה על ידי החשמונאים, אך הורדוס שכלל את ביצוריה, הוסיף מחסני מזון ונשק, מאגרי מים ומבנים מפוארים, ביניהם הארמון הצפוני.

מידע נוסף בנושא מצדה ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית:
http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%EE%F6%E3%E4&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=0&y=0









הרודיון:

בשנת 40 לפה"ס ניסו הפרתים להמליך את מתתיהו אנטיגונוס נצר לבית חשמונאי. הורדוס נלחם בפרתים וגבר עליהם. במקום שבו נחל ניצחון הקים הורדוס מבצר. מבצר זה הינו חוליה בשרשרת מבצרים אחרים: אנטוניה, מצדה, מכוור, אלכסנדריון והורקניה שהורדוס הקים כהגנה בפני מרידות מבית והתקפות מבחוץ. בניגוד למבצרים אחרים שימש מבצר הרודיון גם כמרכז אדמיניסטרטיבי וגם כמקום נופש למלך ולצמרת השלטון, ונמצאו במקום שרידי ארמונו המפואר, בית מרחץ, בורות מים ועוד. בהתחשב בצרכים אילו, הוקם הרודיון במקום אסטרטגי ליד הדרך שקישרה את ירושלים עם מצדה ועם אדום, באזור שבו נוף מרהיב ואווירה של שלווה.

בראש ההר נמצאו שרידי ארמונו של הורדוס שהיה בנוי כמבצר ואילו למרגלות ההר נמצאה "הרודיון תחתית" ובה שרידי גן נוי ענק ,עזרות, עמודים, ארמונות, בריכת מים, בתי מרחץ ובורות מים שקיבלו את מימיהם באמה מבריכות שלמה. את "ארמון מבצר ההר" ואת הרודיון תחתית קשר גרם מדרגות. על פי עדותו של יוסף בן-מתתיהו נקבר הורדוס בהרודיון.

מידע נוסף בנושא הרודיון ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית:
http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%E4%F8%E5%E3%E9%E5%EF&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=18&y=14









קיסריה

את קיסריה בנה הורדוס מחדש במקום שבו הייתה מגדל סטרטון (מגדל שורשן במקורות היהודים), שהייתה עיר נמל קטנה מהתקופה ההלניסטית.
בנייתה של קיסריה החלה בשנת 22 לפה"ס ונמשכה שתיים עשר שנים. בתהליך הבנייה יישם הורדוס עקרונות חדשים של בינוי עיר תוך שהוא מנצל את התנאים הטופוגרפיים הנוחים יותר של השפלה. נבנו בה ארמונות, מבני ציבור, תיאטרון, היפודרום, מקדש לכבודו של אוגוסטוס,מפעל מים ועוד.
גולת הכותרת של מפעל הבנייה היה הנמל שנקרא "סבסטוס" שהיה מן הגדולים בעולם העתיק ואשר הוקם לכבודו של הקיסר אוגוסטוס. את הנמל הקיף שובר גלים מלאכותי רחב ועליו חומה ומגדלים, רציפים ומחסנים.

מידע נוסף בנושא קיסריה ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית:
http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%F7%E9%F1%F8%E9%E4&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=4&y=22










ירושלים:

הורדוס הפך את ירושלים לאחת הערים היפות ביותר במזרח, מרכז רוחני-דתי אך גם מרכז סחר הפנים. הייתה זו עיר סואנת עיר מרובת אוכלוסין שבה יהודים מכל קצוות העולם ההלניסטי-רומאי.
הורדוס החל בפעולות הבנייה בעיר כבר בשנים הראשונות למלכותו והמשיך בהן עד שנותיו האחרונות. הבנייה כללה הרחבת מתחם הר הבית תוך הקמת קירות תמך חזקים, ארמון מבצר ושמו אנטוניה, ארמון מרכזי לעצמו ובצדו שלושה מגדלים, תיאטרון, היפודרום, מבני ציבור וכמובן, בית המקדש אשר עליו אמר יוסף בן מתתיהו: "מי שלא ראה מקדש הורדוס לא ראה בנין יפה מימיו".

מידע נוסף בנושא ירושלים ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית:
http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=16&y=12










סבסטיה:

ראשיתה של העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, בתקופת עומרי המלך. אחאב וירבעם השני מלכי ישראל בתקופת בית ראשון ואלכסנדר ינאי בתקופת בית שני המשיכו לפתח את העיר. אך לפסגה חדשה בתולדותיה הגיעה העיר בימי הורדוס ואילך. הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה שלהעיר בלב שטחי שלטונו, החליט לפתח אותה ואף יישב בה חיילים משוחררים שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. לשם כך הוקפה שומרון בחומה שאורכה כ 3600 מ' ובמרכזה נבנה מקדש מפואר לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לכבודו, בדומה לנמל קיסריה, הקדיש את העיר ושינה את שמה לסבסטוס.(שמו היווני של אוגוסטוס). כמו כן הקים הורדוס בעיר מבנים האופייניים לעיר רומית: אצטדיון, פורום ותיאטרון. בעיר התחתונה קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קרדו) ששמש כמרכז מסחרי. רחוב זה מאוחר לתקופת הורדוס אך כנראה גם הורדוס הקים רחוב דומה.

מידע נוסף בנושא סבסטיה ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית:
http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%F1%E1%F1%E8%E9%E4&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=27&y=22







ביבליוגרפיה:
1 מ נאור (עורך), "המלך הורדוס ותקופתו", ירושלים תשמ"ז.
2 א. שליט, "הורדוס המלך-האיש ופעלו", ירושלים תש"ך.