|
המרד הגדול-אתר וירטואלי ציר זמן:
המרד הגדול נמשך שבע שנים - משנת 66 לספירה ועד שנת 73 לספירה, כאשר במהלכו עמדו בראש הכוח הרומי שלושה מפקדים: קאטיוס גאלוס, אספסינוס וטיטוס. בסיורנו הוירטואלי הפעם נתמקד במספר מקומות הקשורים למרד ואשר כל אחד מהם היה בעל יחוד מסוים. ראשיתו של המרד בסכסוך דמים שפרץ בקיסריה בין יהודים לבין סורים, שבעקבותיו התפשטה המתיחות לכל חלקי הארץ. כתגובה החל מסע עונשין שבראשו עמד קטיוס גאלוס. מסע העונשין לא הצליח להנחיל מפלה למורדים אלא להפך, גרם למהססים להצטרף למורדים. עם זאת, עדיין יד המתונים הייתה על העליונה והוקמה ממשלה מתונה שלמעשה התנגדה למרד. לאחר כישלונו של קאטיוס גאלוס הוטל על אספסינוס לנהל את המלחמה נגד היהודים. הוא החל את מסעו מסוריה לכוון עכו כשעמו 60 אלף חיילים. מעכו החל בכיבוש הגליל כשמטרתו לכתר את ירושלים ולהביא לנפילתה. ציפורי – הינה דוגמא לעיר גלילית אשר ניצלה בזכות פתיחת שעריה בפני אספסינוס. הוא הפך אותה לבסיס רומי ממנו ערכו הרומאים פשיטות עונשים לכפרים שסביבם. מידע נוסף בנושא ציפורי ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית: http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?kwd=4378 גמלא – דוגמא לעיר שהניפה את נס המרד ברומאים בשנת 66 לספירה יוסף בן מתתיהו, שהיה מפקד הגליל במרד הגדול, הפך אותה למעוזו. גמלא נמצאת בגולן, אולם עקב סמיכותה לכינרת, מהר אספסינוס להכניעה במסגרת כיבוש הגליל. הייתה זו עיר מוקפת חומה שהגישה אליה קשה. הרומאים נתקלו בהתנגדות עיקשת של המורדים במקום ולאחר מצור של 30 יום פרץ אליה אספסינוס במחיר כבד של חיילים רומאים. עמידת הגבורה של המורדים במקום לא מנעה את כיבוש הגליל כולו תוך חמישה חדשים. מידע נוסף בנושא גמלא ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית: http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%E2%EE%EC%E0&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=39&y=19 במקביל וגם ולאחר כיבוש בגליל, המשיכו הרומאים בהשתלטות על אזור השומרון, מישור החוף, האזורים הסמוכים לירדן ועבר הירדן היהודי. במחצית שנת 68 לספירה הושלם כיתור ירושלים ע"י אספסינוס. בשלב זה (69 לספירה) חזר אספסינוס לרומא בעקבות מותו של נירון קיסר ותפס בה את השלטון. כך ניתנה למורדים הפוגה של שנתיים בקרבות. אולם המורדים במקום לאזור כוחות ולהתבצר לקראת המשך הקרבות המשיכו במאבקיהם הפנימיים. ירושלים – דוגמא לעיר שבה התנהלה מערכה קשה במיוחד ואשר נפילתה מסמלת את כשלון המרד. בשנת 70 לספירה, נוכח המצור שהטיל טיטוס על העיר, פסקו הסכסוכים והחל שיתוף הפעולה בין קבוצות המורדים השונות בהגנה על העיר. בשלב ראשון נפרצה החומה הראשונה ובעקבותיה גם החומה השניה. לאחר מכן נמשך המצור על חומת הר הבית ובט’ באב בשנת 70 לספירה חדרו הרומאים להר הבית ושרפו את המקדש. מידע נוסף בנושא ירושלים ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית: http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=43&y=13 לאחר השלמת כיבוש ירושלים חזר טיטוס לרומי ואת השלמת כיבוש המבצרים במדבר יהודה אשר בהם התבצרו הקנאים, המשיכו הנציבים. מצדה – דוגמא למקום שם התבצרו המורדים לאחר נפילת ירושלים ואשר הפכה לסמל בעקבות גורלם. מידע נוסף בנושא מצדה ניתן למצוא בספרייה הוירטואלית: http://lib.cet.ac.il/Pages/SUB.ASP?item=0&str1=%EE%F6%E3%E4&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=21&y=26 |
