גולשים ברשת יוני-המרד הגדול

אתרי קבורה מתקופת בית שני

סיור באתרי הקבורה
בסיורנו נבקר באזור "קברות הסנהדרין", באתר "קברות המלכים" (המוכר אף כקבר "הליני המלכה"), בקבר יאסון ובקברים שבנחל קדרון.

קברות הסנהדרין

קברות המלכים – קבר הליני המלכה

קבר יאסון

קברי נחל קדרון

את סיורנו נתחיל באזור "קברות הסנהדרין"

כיצד מגיעים?

הקברים נמצאים בשכונת "סנהדריה". ניסע ברחוב שמואל הנביא לכוון צפון. לאחר שנחצה את שדרות אשכול נמשיך לנסוע בשדרות גולדה מאיר ומימיננו נראה את "גן הסנהדרין" אליו מועדות פנינו. נכנס בשער הגן, נעלה במדרגות ונגיע לשביל. נמשיך ללכת בשביל עד העיקול שמאלה.

מה רואים?

אתר קבורה זה ששמש מחצבת אבן עדיין לא נחפר כולו. השם "קברות הסנהדרין" ניתן למקום בשל אחת מן המערות שבה נמצאו 80 כוכי קבורה ( בסנהדרין בתקופת בית שני היו 71 חברים) .בנוסף לה נחפרו באתר קברות נוספים ובקרבת מקום נתגלתה גם "מערת האשכולות".

	מיד עם כניסתנו לגן נבחין מולנו בפתחי שלוש מערות קבורה (לפניך שתיים מהם) פשוטות ללא עיטורים וללא עמודים שלכאורה קשה לתארך אותן. למרות זאת קבעו החוקרים שמערות אילו הן מתקופת בית שני שכן במערה השמאלית מבין השלוש מצאו שני סרקופגים חצובים בסלע.

	מימין לדרך הסלולה העולה במעלה הגבעה ניתן לראות פתח של מערה בודדת. מערה זו צורתה מעניינת יותר שכן בחזיתה עמוד בודד ובראשו כותרת בסגנון דורי המזכירה מקדש הלניסטי, ובצדדיה שני עמודים "הדבוקים " לסלע. כמו כן נחצבו בחזית המערה כעין ספסלי ישיבה שנועדו לשימוש הבאים לקבר.
	אם נרד בשביל שמולו הכניסה למערה, נגיע אל גרם המדרגות שדרכו נכנסנו לגן. נמשיך ללכת צפונה עם השביל עד קצהו ונבחין בצד ימין במערה הגדולה מכולן. גם כאן חצובים ספסלי אבן בסלע אך בנוסף נוכל להבחין בגמלון (משקוף משולש) ועיטורי עלי אקנתוס, תאנים ורימונים. הגמלון אופייני לאומנות היהודית בסוף תקופת בית שני, שהיו מעורבות בה השפעות הלניסטיות. מבעד לפתח החיצוני ניתן להבחין בפתח פנימי יותר הדומה לו. כיום לא ניתן להיכנס למערה שבה כוכי קבורה בשתי קומות. במערה כ–80 כוכים ולכן קישרו אותה לסנהדרין. אך אין בזיהוי זה אמת היסטורית.

נעלה במדרגות שמצפון למערה, נרד לרחוב אופירה ונעבור בין בתים 8 ו–10 במדרגות היורדות לרחוב ים סוף, שם נפנה ימינה, נחצה את הכביש ונרד במדרגות לגן ויילר. נמשיך בשביל ובנקודת ההתפצלות נפנה ימינה בסופו של השביל נגיע למערה שחזיתה מעוטרת ומעניינת.

המערה נקראת "מערת האשכולות" בשל העיטורים שבתוך הגמלון – עיטורים של אשכולות ענבים. בתבליט של המשקופים ישנם דגמי צמחים ודגמים גיאומטריים שונים. העיטורים נמצאים לא רק בחזית המשקוף אלא גם בחלקו התחתון. בתוך המערה ניתן להבחין בתבליטי עמודים המעוצבים בארבעת הפינות. גם כאן ניכרת ההשפעה היוונית בצורת הגמלון והעמודים. בתוך המערה אולם ראשי שממנו מתפצלים חדרים נוספים ובתוכם כוכים.

נחזור לרכב ונמשיך לאתר הבא.

קברות המלכים – קבר הליני המלכה

כיצד מגיעים?

רחוב צאלח – א – דין 46 , בקצה רחוב שער שכם מול שכונת מאה שערים.

מה רואים?

בגלל פארו של המקום חשבו בטעות שכאן קבורים מלכי יהודה מתקופת בית ראשון. לאמיתו של דבר זוהי אחוזת הקבר של המלכה הלני מחדייב (ממלכה קטנה אך עשירה בצפון עיראק של ימינו). האם הליני ובני משפחתה שהתגיירו קבורים כאן. על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו (קדמוניות כ', ד ג ) בנה של המלכה הליני שלח את עצמות אמו ואת עצמות אחיו לקבורה בשלוש הפירמידות שבנתה. ניתן לשחזר שלוש פירמידות מעל חזית הקבר ששמשו כ "נפש". במהלך המאה ה– 19 כאשר בזמן החפירות פוזרו עצמות הנקברים החלה "מלחמת הקברים הראשונה" אשר גם היום אנו שומעים על שכמותה בזמן חפירות ארכיאולוגיות.

הירידה למערה היא בגרם מדרגות החצוב בסלע שרחבו תשעה מטרים ואורכו שלושים מטר. עומק המערה כ- 11 מטר מתחת לפני הקרקע. בקצהו שני מקוואות טהרה. אם נרד במדרגות עד סופן תתגלה לעינינו חצר החצובה בסלע שרוחבה 25 מ' וארכה 27 מ'. במקום לא שרדו הגמלון והעמודים אך שרידיהם נתגלו במהלך החפירות הארכיאולוגיות. משמאל לחזית המעוטרת מצוי פתח מערת הקבורה. המערה הייתה סגורה באבן גולל שאותה ניתן לראות עד היום ליד הפתח. בחדר המבוא של המערה ומשמאלו, מצויה כניסה קטנה המוליכה לתוך המערה ובה חדר ראשי שממנו מסתעפים ארבעה חדרי קבורה עם ספסלי אבן החצובים בסלע. כמו כן קיימות התפצלויות נוספות לחדרי קבורה ובהם כוכים. נמצאו במקום סרקופגים שעל אחד מהם היה חרוט השם "צדה מלכתא" ממצא זה נמצא כיום במוזיאון ה"לובר" בפריז.