אתרי קבורה מתקופת בית שני


סיור באתרי הקבורה
בסיורנו נבקר באזור "קברות הסנהדרין", באתר "קברות המלכים" (המוכר אף כקבר "הליני המלכה"), בקבר יאסון ובקברים שבנחל קדרון.



קברות הסנהדרין

קברות המלכים – קבר הליני המלכה

קבר יאסון

קברי נחל קדרון


את סיורנו נתחיל באזור "קברות הסנהדרין"

כיצד מגיעים?

הקברים נמצאים בשכונת "סנהדריה". ניסע ברחוב שמואל הנביא לכוון צפון. לאחר שנחצה את שדרות אשכול נמשיך לנסוע בשדרות גולדה מאיר ומימיננו נראה את "גן הסנהדרין" אליו מועדות פנינו. נכנס בשער הגן, נעלה במדרגות ונגיע לשביל. נמשיך ללכת בשביל עד העיקול שמאלה.

מה רואים?

אתר קבורה זה ששמש מחצבת אבן עדיין לא נחפר כולו. השם "קברות הסנהדרין" ניתן למקום בשל אחת מן המערות שבה נמצאו 80 כוכי קבורה ( בסנהדרין בתקופת בית שני היו 71 חברים) .בנוסף לה נחפרו באתר קברות נוספים ובקרבת מקום נתגלתה גם "מערת האשכולות".





מיד עם כניסתנו לגן נבחין מולנו בפתחי שלוש מערות קבורה (לפניך שתיים מהם) פשוטות ללא עיטורים וללא עמודים שלכאורה קשה לתארך אותן. למרות זאת קבעו החוקרים שמערות אילו הן מתקופת בית שני שכן במערה השמאלית מבין השלוש מצאו שני סרקופגים חצובים בסלע.





מימין לדרך הסלולה העולה במעלה הגבעה ניתן לראות פתח של מערה בודדת. מערה זו צורתה מעניינת יותר שכן בחזיתה עמוד בודד ובראשו כותרת בסגנון דורי המזכירה מקדש הלניסטי, ובצדדיה שני עמודים "הדבוקים " לסלע. כמו כן נחצבו בחזית המערה כעין ספסלי ישיבה שנועדו לשימוש הבאים לקבר.






אם נרד בשביל שמולו הכניסה למערה, נגיע אל גרם המדרגות שדרכו נכנסנו לגן. נמשיך ללכת צפונה עם השביל עד קצהו ונבחין בצד ימין במערה הגדולה מכולן. גם כאן חצובים ספסלי אבן בסלע אך בנוסף נוכל להבחין בגמלון (משקוף משולש) ועיטורי עלי אקנתוס, תאנים ורימונים. הגמלון אופייני לאומנות היהודית בסוף תקופת בית שני, שהיו מעורבות בה השפעות הלניסטיות. מבעד לפתח החיצוני ניתן להבחין בפתח פנימי יותר הדומה לו. כיום לא ניתן להיכנס למערה שבה כוכי קבורה בשתי קומות. במערה כ–80 כוכים ולכן קישרו אותה לסנהדרין. אך אין בזיהוי זה אמת היסטורית.

נעלה במדרגות שמצפון למערה, נרד לרחוב אופירה ונעבור בין בתים 8 ו–10 במדרגות היורדות לרחוב ים סוף, שם נפנה ימינה, נחצה את הכביש ונרד במדרגות לגן ויילר. נמשיך בשביל ובנקודת ההתפצלות נפנה ימינה בסופו של השביל נגיע למערה שחזיתה מעוטרת ומעניינת.







המערה נקראת "מערת האשכולות" בשל העיטורים שבתוך הגמלון – עיטורים של אשכולות ענבים. בתבליט של המשקופים ישנם דגמי צמחים ודגמים גיאומטריים שונים. העיטורים נמצאים לא רק בחזית המשקוף אלא גם בחלקו התחתון. בתוך המערה ניתן להבחין בתבליטי עמודים המעוצבים בארבעת הפינות. גם כאן ניכרת ההשפעה היוונית בצורת הגמלון והעמודים. בתוך המערה אולם ראשי שממנו מתפצלים חדרים נוספים ובתוכם כוכים.

נחזור לרכב ונמשיך לאתר הבא.



קברות המלכים – קבר הליני המלכה

כיצד מגיעים?

רחוב צאלח – א – דין 46 , בקצה רחוב שער שכם מול שכונת מאה שערים.

מה רואים?

בגלל פארו של המקום חשבו בטעות שכאן קבורים מלכי יהודה מתקופת בית ראשון. לאמיתו של דבר זוהי אחוזת הקבר של המלכה הלני מחדייב (ממלכה קטנה אך עשירה בצפון עיראק של ימינו). האם הליני ובני משפחתה שהתגיירו קבורים כאן. על פי עדותו של יוסף בן מתתיהו (קדמוניות כ', ד ג ) בנה של המלכה הליני שלח את עצמות אמו ואת עצמות אחיו לקבורה בשלוש הפירמידות שבנתה. ניתן לשחזר שלוש פירמידות מעל חזית הקבר ששמשו כ
"נפש". במהלך המאה ה– 19 כאשר בזמן החפירות פוזרו עצמות הנקברים החלה "מלחמת הקברים הראשונה" אשר גם היום אנו שומעים על שכמותה בזמן חפירות ארכיאולוגיות.







הירידה למערה היא בגרם מדרגות החצוב בסלע שרחבו תשעה מטרים ואורכו שלושים מטר. עומק המערה כ- 11 מטר מתחת לפני הקרקע. בקצהו שני מקוואות טהרה. אם נרד במדרגות עד סופן תתגלה לעינינו חצר החצובה בסלע שרוחבה 25 מ' וארכה 27 מ'. במקום לא שרדו הגמלון והעמודים אך שרידיהם נתגלו במהלך החפירות הארכיאולוגיות. משמאל לחזית המעוטרת מצוי פתח מערת הקבורה. המערה הייתה סגורה באבן גולל שאותה ניתן לראות עד היום ליד הפתח. בחדר המבוא של המערה ומשמאלו, מצויה כניסה קטנה המוליכה לתוך המערה ובה חדר ראשי שממנו מסתעפים ארבעה חדרי קבורה עם ספסלי אבן החצובים בסלע. כמו כן קיימות התפצלויות נוספות לחדרי קבורה ובהם כוכים. נמצאו במקום סרקופגים שעל אחד מהם היה חרוט השם "צדה מלכתא" ממצא זה נמצא כיום במוזיאון ה"לובר" בפריז.

נחזור לרכב ונמשיך לאתר הבא.

קבר יאסון

כיצד מגיעים?

הקבר נמצא ברחוב אלפסי 10 בשכונת רחביה.

מה רואים?

בקבר מספר כתובות שאחת מהן מזכירה את יאסון. אי לכך מייחסים החוקרים את הקבר ליאסון שחי בשלהי תקופת החשמונאים. מאחר ועל אחד מקירות המערה מצויירת ספינה קיימת סברה נוספת שאולי קבור כאן יאסון אחר שהיה יורד ים.

הכניסה לקבר היא דרך שתי חצרות. בחזיתו עומד עמוד בודד. מעל הקבר נמצאת ה"נפש" המשוחזרת עם אבנים מקוריות שנמצאו בעת החפירה ושצורתה צורת פירמידה. הקבר סגור למבקרים אולם מבעד לסורגים ניתן להבחין בשרידי ציור קיר של ספינה.


מכאן נמשיך לקברים שבנחל קדרון ואשר הם המעניינים והמפוארים ביותר. בקברים אילו משולבים רוב האלמנטים המאפיינים את אתרי הקבורה של תקופת בית שני.

כיצד מגיעים?

משער האשפות הולכים בכוון מזרח עד שמגיעים למקום תצפית לעבר עמק קדרון. על רצפת המקום מצוירת מפה שניתן להיעזר בה לזיהוי הקברים בנחל שמתחתינו. ממקום זה יורדות מדרגות המאפשרות לגשת עד לקברים עצמם ואף להכנס לתוכם.

מה רואים?

זהו המראה הנשקף לעיניך מנקודת התצפית על נחל קדרון.
ניתן להבחין בארבעה קברים מפורסמים (מימין לשמאל) קבר זכריה, קבר בני חזיר, קבר אבשלום וקבר יהושפט (הנמצא לצד ומאחורי קבר אבשלום ומוסתר על ידו).

עמק קדרון, הנקרא אף "עמק יהושפט", היה אתר קבורה פופולארי בתקופת בית שני. המשותף לקברות אילו היא העובדה שהתפתחו לגביהם מסורות ששייכו אותם לדמויות מקראיות: אבשלום בן דוד, הנביאים ישעיהו וזכריה והמלכים עוזיהו ויהושפט.
במסורת המוסלמית שויכו הקברים למשפחת פרעה: קבר בני חזיר כונה בשם "אשת פרעה" ויד אבשלום כונה "כובע פרעה" על שם צורתו.
המסורת הנוצרית שייכה את קבר יהושפט ליוסף בעלה של מרים אם ישו.


קבר זכריה

מסורת אחת מיחסת את הקבר לזכריה בן יהוידע הכהן ומסורת אחרת לזכריה בן ברכיה הנביא.



זהו מבנה סגור ללא פתח קבורה והוא חצוב כולו בסלע. צורתו רבועה והוא מוקף עמודים עם כותרות בסגנון יווני ומתחתן רצועה המעוטרת בצורות הדומות לביצים והמוקפות עלי אקנתוס. מעל העמודים נמצא כרכוב בסגנון מצרי ועליו גג בצורת פירמידה (בדומה לקבר יאסון). אדריכלות זו איננה מתאימה לתקופת בית ראשון אלא לתקופת בית שני שכן היא מושפעת ממזרח וממערב כאחד - עמודים בעלי כותרות בסגנון יוני ומעליהן כרכוב בסגנון מצרי. מבנה זה הינו ה"נפש". הקבר כנראה לא שרד.


קבר בני חזיר

שם המשפחה שנקברה כאן ידוע מן הכתובת החרותה על המשקוף בחזית הקבר בין העמודים ובה כתוב: " זה הקבר והנפש של אלעזר חניה, יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף, בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר"
משפחת חזיר הייתה משפחת כוהנים ידועה עוד בתקופת בית ראשון.





למבנה סגנון דורי מובהק ללא עירוב סגנונות ולכן מתוארך לתקופה קדומה יותר, אולי לתקופה החשמונאית. המבנה חצוב בתוך הסלע. בחזיתו שני עמודים שעליהם כותרות בסגנון דורי ומעליהם שתי רצועות מעוטרות. בחלק העליון מצויה הכתובת הנ"ל המלמדת שהייתה זו מערת קבורה של משפחת בני חזיר - אחת מן המשפחות האמידות בירושלים בתקופת בית שני. מאחורי החזית נמצאת מערת קבורה ובה חמישה כוכי קבורה שבתוכם הונחו גופות הנפטרים. בכתובת לעיל מוזכרים "הקבר והנפש". את הקבר מצאנו אך היכן היא "הנפש"? אם נתרחק מעט מן הצוק שבו נחצבה החזית נראה מצד שמאל משטח מוחלק שהיה כנראה חלק מן "הנפש", כלומר מצבת קבורה שהייתה צמודה לקבר ומאחר והייתה כנראה בנויה אבנים הן התפרקו. בניגוד לקבר זכריה שם שרדה ה"נפש", הרי שכאן שרד הקבר. החוקרים נוטים לשחזר כאן פירמידה על גבי המצבה ששמשה כנפש.


יד אבשלום

בעקבות זיהוי מצבה זו עם אבשלום, שמרד באביו דוד המלך, התפתח ברבות השנים מנהג ירושלמי, לפיו היו האבות מביאים את בניהם הסוררים למקום, סוקלים את המצבה באבנים כדי להמחיש לבנים מה גורלם של בנים סוררים. לכן, היה בסיסה של המצבה מכוסה בגלי אבנים אשר כיסו את מרבית גובהה. אולם, על פי צורת הבנייה מתוארך המבנה למאה הראשונה לספירה.




קבר זה הינו המעניין ביותר מבין הקברים בעמק קדרון וכנראה המאוחר שביניהם ומתוארך לתחילת המאה הראשונה לספירה. ניכר בו עירוב סגנונות - יוני, דורי ומצרי: כותרות עמודי החזית הינן בסגנון יווני, מעליהן רצועת אבן מעוטרת בסגנון דורי ומעליו כרכוב בולט בסגנון מצרי.למבנה שני חלקים עיקריים - החלק התחתון שצורתו רבועה והוא חצוב בסלע והחלק העליון מעוגל דמוי חרוט קעור ובנוי גושי אבן מסותתים שבראשו פרח הלוטוס בעל 6 עלים. בשונה ממסורת הבנייה ההלניסטית-רומית אין כאן עמודים המפרידים בין שני החלקים, הכניסה לקבר מצויה במקום גבוה שהגישה אליה הייתה, כנראה, על גשרון עץ. ( הפתח הנראה בחזית המבנה איננו הפתח אלא פתח שנפרץ ע"י שודדי קברים)


קבר יהושפט

מסתתר מאחורי יד אבשלום ומיוחס בטעות ליהושפט המלך, אך בדומה לקברים האחרים גם הוא מתקופת בית שני. יתכן שיד אבשלום ומערת יהושפט תוכננו כיחידה אחת.




הגמלון החצוב מעל פתח סגור מעוטר בצמחים ובפירות שונים. זהו מוטיב מזרחי-מקומי משולב עם אלמנטים הלניסטיים אופייני לאמנות היהודית בתקופת בית שני.
בתוך המערה שמונה כוכי קבורה חצובים שאליהם לא ניתן להיכנס כיום.

נשוב ונעלה במדרגות בהן ירדנו.

כאן מסתיים סיורנו באתרי קבורה מתקופת בית שני.