![]() |
![]() |
|
|
| מדף לספרות... |
| מדף לתוכניות... |
| מדף ביבליוגרפי |
| שרון - בלוג של ספרנית |
| מדף מקצועי... |
| שעת ביקור |
| שיחות בהרבה... |
| קישורים מומלצים |
| הצטרפו לקהילה |
| אודות האתר |
| כתבו אלינו |
|
הספרן הבית-ספרי הלא-נראה: מדוע חבריך המחנכים עיוורים לערכך (חלק 2)
שלושת הגדולים 1. חתרו בהתמדה לבניית השפעה במקום עבודתכם. פעילות כזאת יכולה לשמש בסיס למאבק נרחב יותר, אך היא חשובה גם כשלעצמה. מערכת יחסים חיובית, הכרוכה בצבירת השפעה, עם מנהלים ועם מורים בולטים בבית-הספר, כמו גם עם בעלי תפקידים במערכת החינוך האזורית (או המחוזית), תניב שלושה רווחים. הראשון הוא יצירת הזדמנויות לעצב מחדש את תפיסותיהם של הסובבים אתכם ביחס לספריות ולספרנים. השני הוא העלאת הסיכויים שגם בהעדרכם יהיו כאלה שיקדמו את ענייניכם ויגנו עליהם - שהרי לא תוכלו להשתתף בכל פגישה שבה יועלה לדיון נושא הספרייה ובכל פורום שבו יושמעו איומי קיצוצים תקציביים, כמו למשל בפורום של פגישת הנהלה. הרווח השלישי הוא העלאת הסיכוי שתקבלו תמיכה שאתם זקוקים לה מול ארגונים מקצועיים שבהם אתם פעילים, תודות להשפעה שתרכשו ביחסיכם המתפתחים עם ההנהלה. כפי שציינה רוזבת' מוס קאנטר מהרוואד, הכוח זורם אל מי שמלאכתו נראית לעין.6 לא חסרים רעיונות כיצד לגרום לכך שנוכחותכם תורגש בבית-הספר ותגבר השפעתכם. בעניין זה יש לכם יתרון נפלא: הספריות מהוות מרכזי מידע מעצם ברייתן, וקל למצוא בהן שפע של ספרים, עיתונים ומאמרים ומקורות מידע אלקטרוניים מתחום עיסוקכם וגם מחוצה לו. פרסומים העוסקים בתחום עיסוקכם, כגון כתבי-העת School Library Journal ו- The Book Report, מציעים מאמרים שעניינם יחסי הגומלין בין מחנכים והורים. המשיכו וקראו גם על בניית השפעה ועל יחסי עבודה אישיים בפרסומים מתחומים אחרים, שאינם עוסקים ישירות בספריות. אם אינכם מנויים על פרסום מסוג זה, חתמו על שירותLM_NET ועל שירותי דואר אלקטרוני נוספים לספרנים. שאלה הממוענת אל כתובות מעין אלה מגיעה לספרנים בכל רחבי ארצות-הברית והם יכולים להגיב עליה. |
|
2. כתבו מאמרים וקיימו תצוגות והרצאות למחנכים, ולאו דווקא לספרנים. מורים ואנשי ארגון ומינהל תמיד מחפשים אחר דרכים להעלות את רמתם המקצועית ולשפר את יעילות עבודתם. כתיבת מאמרים ומתן הרצאות לקהל של מורים ומנהלים מאפשרים לכם להציג בפניהם את רעיונותיכם. אחת הדמויות בסרטו של ארול פלין מ- 1940 , אומרת שאנו משרתים את הזולת טוב יותר מאשר אנו משרתים את עצמנו. כך יפעלו המאמרים שתכתבו וההרצאות שתקיימו. הם ישרתו את המורים ואת המנהלים, ודרכם הם יועילו גם לתלמידים, אבל בו בזמן הם גם ישרתו את הצורך שלכם להיראות ולעצב מחדש את תפיסת הספרייה והספרנים בעיני מחנכים אחרים. כדאי להיעזר בכמה קווים מנחים בכתיבת מאמרים ובקיום הרצאות למורים ולמנהלים. מחקרים וניסיון העבר מוכיחים, שהדרך הטובה ביותר למשוך את תשומת ליבם של מורים ומנהלים היא לומר: "אני זקוק" או "אנחנו זקוקים", ובוודאי לא ליצור רושם שאתם מטיפים להם או יודעים טוב מהם איך לבצע את עבודתם. ברוב בתי-הספר, העמית האידיאלי הוא זה שמוכן לעזור, אך אינו מכתיב את הכיוון. בניגוד לתחומי הרפואה, המשפטים, האדריכלות ומקצועות אחרים, שבהם הרצון לשמוע דעה נוספת, קבלת ייעוץ ממומחים ועבודת צוות הם עניין שבשגרה, מחנכים רבים מדי רואים בהודאה בצורך שלהם בקבלת בעזרה - הודאה בחולשה אישית ובחוסר מקצועיות. כתוצאה מכך מחנכים, ובמיוחד מורים, אינם נלהבים כלל מביקורת הדדית ומהצעות ייעול שנוגעות לעבודתם. כפי שהראה אחד החוקרים, הדרך היחידה האפשרית שבה יכול מורה יחיד לומר לרעהו שעליו לנהוג אחרת, היא להעביר אליו את המידע הלא-מאיים על כך שקיימות דרכי פעולה אחרות, והן פועלות בהצלחה בבתי-ספר אחרים.7 במקרים רבים, דרך יעילה יותר לרכוש הכרה של מחנכים אחרים ולגייס את תמיכתם היא לעורר בהם את מה שאחד הבדרנים קורא עקרון המיב"ב (באנגלית:WIIFM) : מה יש בזה בשבילי? הסיכויים לכך שמאמריכם יתקבלו לפרסום בכתבי-עת של מורים או של מנהלים או שרעיונותיכם יושמעו בכנסים מקצועיים יעלו, אם תפתחו את הדיון בהצגת שאלה או באמירה: "הנה משהו שעושים שם". עוד על כתיבה ודיבור המכוונים למחנכים אחרים, ראו בסעיף "העלו זאת על הכתב". |
|
העלו זאת על הכתב כדי להגיע אל ציבור רחב של מחנכים, חשבו על מאמרים שתכתבו ועל הרצאות שתשאו ובהם תוכלו לפתח את הנושאים האלה:
דוגמאות לכתבי-עת שיכולים לעזור לכם להגיע לקהל רב-השפעה בארצות הברית: |
|
המקבילות הישראליות לכתבי-עת אלה הן (שימו לב: שלושת כתבי-העת הראשונים ברשימה הם אקדמיים באופיים): שמות העורכים והכתובות של כתבי-העת מופיעים בכל גיליון. עצם הבקשה ממורה עמית או ממנהל להשאיל לכם גיליון כזה עשויה לסייע בהבלטת נוכחותכם. כדי להעלות את הסיכויים שמאמר או הרצאה שלכם יתקבלו על-ידי חברי מערכת של כתב-עת או על-ידי מתכנני כנס מקצועי, עליכם לשקול כתיבה משותפת של מאמריכם הראשונים יחד עם מורה או מנהל. הצעות בתשובה בשאלה איך לפרסם בכתבי-עת חינוכיים, קראו במאמר Writing for Publication: Some Perennial Mistakes ("כתיבה לצורך פרסום: כמה שגיאות רבות-שנים") בגיליון יוני 1997 של כתב-העת Delta Kappan, עמודים 784-781. מאמר זה יכול לעזור לכם למצוא כתבי-עת שיהלמו את צורכיכם ואת האינטרסים שלכם. 3. פעילות באיגוד הארצי של ספרנים בית-ספריים עיתוי מתאים במיוחד למעורבות ברמה הארצית. איגודים ארציים של ספרנים בית-ספריים משמשים לכם קול קולקטיבי (הערת תרגום ועריכה: הספרנים בבתי-הספר מאוגדים בישראל ב-אס"י - ארגון ספרני ישראל, חטיבת ספרני בתי-הספר). עד כה הם לא הפיקו מכך תועלת רבה, אך הם יכולים לעשות זאת אם תאפשרו להם "לבנות עליכם", בכך שתשתתפו באופן פעיל בעיצוב תכניותיהם ומדיניותם. אין די בהצטרפות לאיגוד, ויש לפעול בתוכו. משלוח דמי חבר, התרווחות בכיסא וקבלת פרסומי האיגוד בדואר - אין בכוחם להשפיע, אלא רק לשבש את המאזן שלכם בחשבון הבנק. |
|
אם ארגונים גדולים יקדמו סטנדרטים גבוהים של ספריות כמרכזים עתירי מדיה ויתמכו במעורבות משמעותית של הספרן בחיי בית-הספר, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על הגנת הספרייה והספרן מפני תכניות חיסול. חשובה באותה מידה לטווח רחוק היא יכולתם של ארגונים אלה להשפיע על אנשי אקדמיה ומנהלים בעיצוב תכניות מומלצות. תמיכתם בהתוויית תפיסות חיוביות ביחס לספרייה ולספרן וסיועם ביציקת תכנים אלה לתכניות עבודה, עשויים להיות בעלי ערך רב מאוד לעתיד. הספרן וקולו המלאכה כבר החלה. היא נעשית על-ידי מידענים הפועלים כאנשי מקצוע עצמאיים ועל-ידי אחרים העושים צעדים ראשונים בדרך לתמיכה בתכניות לקידום הספרייה, כמו למשל התכנית National Library Power Project בארצות-הברית. אין כל ספק שנדרשים כוחות יחידניים וקולקטיביים, כדי להפוך את הספריות והספרנים לבעלי עמדות מפתח. אך הדחיפה המשמעותית לכיוון דימוי חיובי וגבוה יותר בתחום החינוך היא מחויבת המציאות, ויש לעשותה עכשיו. כפי שציינו בטי קלירר וויליאם טיילור, תפיסת הספרן האפקטיבי ומשמעותו כבר הבשילה.8 המשימה העכשווית היא לעורר את מודעותה של הקהילייה החינוכית לקיומו. מקורות |