ספריות באוויר - מדף לספרות פדגוגית

מבחינה היסטורית קרה בישראל תהליך דומה לזה שקרה בארצות המערב. אף שם קדמה הספרייה הציבורית לספריית בית-הספר מבחינה כרונולוגית, כלומר מבחינת ההתפתחות ההיסטורית. אפשר לומר שהיא אחותה הבכירה והוותיקה של ספריית בית-הספר.

בבתי-הספר היה חלל ריק, וכיוון שטבעו של חלל ריק שהוא מתמלא, תפסה הספרייה הציבורית גם את מקומה של ספריית בית-הספר ומילאה, בכורח הנסיבות, חלק מתפקידיה. חלק נכבד, ולפעמים אפילו עיקרי, של קהל המבקרים והמשתמשים בספרייה הציבורית היו ילדים ובני נוער, תלמידי בתי-הספר.

בסביבות שנות ה-50 גבר במידה ניכרת העומס המוטל על הספריות הציבוריות. בתחומי החינוך וההוראה התרחשו שינויים מפליגים אשר הייתה להם השפעה רבה על בתי-הספר ועל ספריותיהם. חל גידול רב באוכלוסיית התלמידים בכל הגילים, כתוצאה מצירופן של שכבות רחבות מן המעמדות הנמוכים יותר למערכת החינוך ("הדמוקרטיזציה של החינוך").

כמו כן חלו שינויים משמעותיים בתכנית הלימודים, בשיטות הלמידה וההוראה ובמירקם החברתי שבו פעלו בתי-הספר. תכנית הלימודים החדשה הושתתה על שני עקרונות יסוד, שלהם הייתה השלכה רבה על עולם הספריות. העיקרון הראשון היה כי המוח הוא בעיקר כלי למידה ולא רק מאגר ידע, ולכן בית-הספר צריך לחנך את התלמידים ללימוד עצמי, תוך הסתייעות במבחר מגוון של מקורות המצויים כספריות, מעבדות ויוצא באלה.

העיקרון השני גרס כי ילדים עשויים ליהנות מלימוד לשמו, ללא צורך בכפייה או לחץ של גורמים חיצוניים כמו ציונים ותעודות, בתנאי שחומר הלימוד יוגש להם בצורה מתאימה, מגוונת ומושכת.

גורם חשוב נוסף היה המהפך בשיטות ההוראה בבתי-הספר, אשר הסתייע במידה רבה בפירותיה של ההתפתחות הטכנולוגית, שהכניסה לתחום החינוך וההוראה שפע של עזרי למידה חדישים, בעיקר בתחום האור-קולי.

כתוצאה מן השינויים הללו הושם דגש רב על הסתייעות בספרי-יעץ למיניהם ובכתבי-עת בשיעורי הבית, על עבודה עצמית ואישית,³⁷ ועל שימוש מרובה במקורות וחומרים נוספים במקום מקראות וספרי לימוד בסיסיים. כדי לבצע זאת בפועל נזקקו התלמידים לגישה קלה ונוחה לשפע של חומר ספרי ולא ספרי.

תלמידי בתי-הספר גדשו את אולמי הספרייה הציבורית בשעות אחר הצהריים והערב, והדבר גרם ללחץ רב על תקציבי הספריות, ולעומס-יתר על כוח-האדם שלהן, אשר נתקף לעתים רגשות תסכול נוכח חוסר היכולת להיענות באופן מלא לדרישות התלמידים וצורכיהם. חלק קטן מן הספריות הציבוריות הגיבו על עומס-יתר זה בסירוב לתת שירות לתלמידים ולהיענות לצורכיהם, אם הללו נבעו ממטלות אשר הוטלו עליהם בבית-הספר (יש ספריות שעדיין נוהגות כך גם כיום!).

הבעיה החריפה במיוחד לקראת שנות ה-60, עד כדי כך שהפכה בארה"ב לבעיה לאומית. נוצר מצב של כמעט-משבר, ואגודת הספריות (ALA) יזמה ב-1963 כנס מיוחד כדי לדון במשבר ובדרכים לטפל בו. אחת השאלות המרכזיות הייתה: עד היכן צריכה הספרייה הציבורית להרחיק לכת בהתאמת רכישותיה ושירותיה לדרישות תכנית-הלימודים של בתי-הספר המקומיים, מבלי לפגוע ברמת השירות הניתן למיגזרים אחרים של הקהילה המקומית?

שעת משבר זו הניבה מפנה חשוב בתחום ספריות בתי-הספר, בין היתר משום שהתרחשה כאשר החברה האמריקאית הייתה שרויה במצב של הלם והפתעה כתוצאה משילוחו של הספוטניק הראשון ע"י הרוסים (1957), ולנוכח ההרגשה שארה"ב נמצאת בעמדה נחותה ובפיגור ניכר במרוץ לכיבוש החלל. כתוצאה מכך הוקצבו סכומי כסף גבוהים ביד נדיבה למטרות חינוכיות וחברתיות, הן על-ידי הממשלה הפדרלית והן על-ידי המדינות והרשויות המקומיות. כך אירע שבסוף שנות ה-50, ובעיקר בשנות ה-60, הזרימו הממשלה הפדרלית, השלטון המקומי וכן גופים פרטיים תקציבים גדולים לבתי-הספר, בפרט ליסודיים, ואפשרו בכך גידול מואץ של ספריותיהם הן בכמות והן באיכות.

באותה העת הוענקה תנופה רבתי לפיתוחם של ספריות ומרכזי-משאבים, אשר קיבלו משנה חשיבות והפכו למרכיב חיוני גם בבתי-הספר היסודיים: ^{12, 21, 23} בעוד שבשנת 1958 הייתה ספרייה מרכזית רק ב-34% מבתי הספר היסודיים בארה"ב, הרי ב-1974 הגיע השיעור ל-21%!

ראוי להעיר כאן, במאמר מוסגר, כי ארה"ב הייתה המובילה בתחום הנידון. בריטניה, למשל, פיגרה באופן ניכר אחרי התפתחות זו, והמפנה התרחש שם באיחור ובאיטיות רבים יותר, יחסית. כך מוצאים אנו כי ב-1971 עדיין רבות שם התלונות על העדר ספרייה ראויה לשמה ברוב בתי-הספר היסודיים, ומרכז משאבים המכיל חומר לא-ספרי מגוון (כגון סרטים, קלטות, תקליטים, וכן הלאה) נתפס עדיין כחזון לעתיד לבוא, כ"ספריית העתיד".

תלונות דומות נשמעות גם בנורבגיה, חרף רמתן הגבוהה בדרך כלל של הספריות הציבוריות שם. על אף שחוק הספריות הנורבגי מ-1971 מחייב הקמת ספרייה בכל בתי-הספר היסודיים, המצב הרווח הוא של אוספים קטנים מדי ומיושנים בחלקם, זמן מועט מדי שמוקדש לשירותי ספרייה לילדים והעדר הכשרה מקצועית של העוסקים בכך. רוב ספריות בתי-הספר בנורבגיה מנוהלות על-ידי מורים חסרי כל הכשרה ספרנית.²⁶

למפנה שחל בארה"ב היו תוצאות מנוגדות במידה מסוימת: מצד אחד הוא הביא באופן טבעי להקלה בעומס המוטל על הספרייה הציבורית מצד התלמידים. אולם מאידך גיסא, הוא גרם להתעוררות של חששות ורגשי תחרות, שצמחו בעיקר על רקע של חוסר הבנה לצורך בספריית בית-הספר, וחוסר הכרה בנחיצותה. היו ויש עדיין, לצערנו, ספרנים בספריות הציבוריות, אשר ראו את ספריית בית-הספר כמתחרה בפועל, או לפחות בפוטנציה, וחששו כי היוקרה והמעמד עלולים להיפגע, ברב או במעט, אם תקומנה ספריות גדולות ורציניות בבתי-הספר המקומיים.

חששות ורגשי תחרות ויריבות אלו ליוו את המפנה הנידון בארה"ב ובבריטניה, ולמען האמת הם תופעה צפויה וטבעית למדי לכל מדינה שבה הספרייה הציבורית קדמה מבחינה היסטורית לספריית בית-הספר. התנגדות זו כלפי ספריית בית-הספר מעוררת שלוש שאלות:

האם בכלל יש צורך גם בספרייה בבית-הספר בנוסף לספרייה הציבורית באותו יישוב?	א.
אם התשובה חיובית, האם רצוי ומועיל שיהא שיתוף פעולה בין הספרייה הציבורית לבין ספריית בית-הספר?	ב.
אם כן, מהם האופי והצורה הרצויים של שיתוף פעולה זה, ובאילו דפוסים הוא צריך ויכול להיעשות?	ג.