מבוא: על התכנית "ממידע לידע"
אנו נמצאים באיבו של "עידן המידע". עידן זה מאופיין בריבוי מקורות מידע, אשר נעשים נגישים יותר, בעיקר לאור המהפכה הדיגיטאלית והתקשוב. עובדה זו עולה בקנה אחד עם המגמות הרווחות לשינויים בתפיסת סביבת הלמידה. שינויים אלו באים לידי ביטוי בכמה היבטים, שסוכמו במאמרה של מיכל צלרמאייר - עוגת השכבות של האוריינות - שפורסם ב"מהלכית" בהוצאת סמינר לוינסקי (מתוך 1994 BROOKS AND BROOKS).
הטבלה שלפניכם מתארת באופן תמציתי את השינויים בתפיסה של סביבת הלמידה.

הסביבה החדשה
(לפי הגישה הקונסטרוקטיבית)
הסביבה המסורתית
 "עוגת השכבות" של האוריינות
תכנית הלימודים מוצגת מהשלם אל החלקים עם דגש על מושגים ונושאים מרכזיים.
 תכנית הלימודים מוצגת מהחלקים אל השלם, עם דגש על מיומנויות יסוד.
 הדגש בתכנית הלימודים
הדגשת הרלוונטיות של התכנית לתלמיד.
 היצמדות לתכנית לימודים קבועה מראש.
 מידת האותנטיות של תכנית הלימודים
היסמכות על מקורות מידע ראשוניים וחומרים אותנטיים הניתנים לפרשנות.
 היסמכות בלעדית על ספרי לימוד וחוברות עבודה, וכן על מומחיותו של המורה.
 מקורות המידע של התלמיד
תלמידים נתפסים כאנשים חושבים בעלי תיאוריות משלהם לגבי העולם.
 תלמידים נתפסים כ"לוח חלק" שהמורה חורט עליו.
 תפיסת התלמיד
מורים מתנהגים באופן אינטראקטיבי ומזמנים את הסביבה אל התלמידים.
 מורים מתנהגים באופן סמכותי כמפיצי ידע.
 תפיסת תפקידו של המורה
מורים מבקשים לקבל ביטוי להמשגה העכשווית של התלמיד, על מנת לקדם את תהליך הלמידה שלו.
 מורים מבקשים לקבל תשובות נכונות, על מנת לתקף את הלמידה של התלמידים.
 תיקוף הלמידה
ההערכה שזורה בתהליך ההוראה ונעשית באמצעות צפייה של המורה בתלמידים במהלך עבודתם והצגה של התלמיד את עבודתו בפורטפוליו.
 ההערכה נבדלת מתהליך ההוראה ונעשית על ידי מבחנים.
 הערכת הלמידה
תלמידים מרבים לעבוד במסגרות שיתופיות.
 תלמידים עובדים בעיקר לבדם.
 מידת הלמידה השיתופית
 
ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות המידע וחדירתן לחיי היום יום, מאפשרת למורים ולתלמידים לחולל את השינוי הרצוי בסביבת הלימודים, לקראת הסביבה הלימודית החדשה, כפי שהיא מתוארת בטבלה הנ"ל.

תהליכי הבניית הידע אצל הלומד ופיתוח כישורים שיסייעו לו בתהליך זה נמצאים במוקד של סביבת הלימודים החדשה, שהמידע משתנה בה בתכיפות.

מטרות התכנית "ממידע לידע"
להקנות לתלמידים כלים לשימוש מושכל בטכנולוגיות המידע ולתרגלו בתוך כדי למידת חקר בכיתה;
להתנסות באיתור מידע ממקורות ממוחשבים ובדלייתו מהאינטרנט ומתקליטורים;
לאפשר למורים ולתלמידים להתנסות בתהליכי הבניית ידע במסגרת של חקירת נושא.

שיטת העבודה בתכנית
בתכנית זו התלמידים חוקרים נושא נבחר באמצעות למידה קבוצתית בסביבת חקר מידענית. חקירה מידענית היא תהליך של איסוף מידע, העושה שימוש רב בטכנולוגיות המידע וביישומים כגון: תקליטורים ומאגרי מידע, בלי לזנוח את מקורות המידע המסורתיים. יישומים אלה מכונים "יישומי מידענות".

כמו בכל תהליך חקר, גם בממידע לידע מושם דגש על תהליך חזרתי של איסוף מידע ובחינתו מחדש - בחינת איכותו ומידת תרומתו לגיבוש הידע המבוקש.
בכך מצטרפת התכנית למעגל הגדל והולך של העוסקים בעיצוב סביבות למידה המשלבות יישומי מידענות, ונוטלים חלק פעיל במציאות של "עידן המידע".

התכנית מיישמת חמישה עקרונות פדגוגיים:
  
עבודה קבוצתית - עידוד לשיתוף פעולה מפרה, הנשען על חלוקת תפקידים בהתאם לכישוריהם האישיים של הלומדים ותרומתם הייחודית להתמודדות עם מטלת החקר.
זמן למידה ומרחב למידה גמישים - בחינת כל סביבה כסביבת חקר פוטנציאלית, ועידוד התלמידים לגשת למקורות המידע ולטכנולוגיית המידע גם בביתם, לאחר שעות הלימודים, או בכל מקום אחר.
תפיסת תפקידו של המורה - תפקידו של המורה לכוון את התלמידים אל המידע, במקום להיות המומחה האחראי למסירתו.
עצמאות אינטלקטואלית - טיפוח סקרנות ויוזמה עצמית ללמידה, ורכישת מיומנויות חקר, בתוך כדי ניצול מקורות המידע.
הערכת תהליך החקר - תהליך החקר הינו תהליך מורכב, המדגיש את הבניית הידע על-ידי הלומד, את מודעות הלומד לתהליכי הלמידה ואת אחריותו כלפיהם. היות שכך, תהליך זה מחייב הערכה שונה. השאיפה היא להערכה משמעותית יותר, המתייחסת הן לתהליך והן לתוצרים, מאחר שבחקירת נושא חשיבות רבה לתהליכים שהלומד עובר.

בבסיס הערכה זו עומדים כמה עקרונות: התאמה בין תהליך הלמידה לבין תהליך ההערכה, שיתוף התלמיד בתהליכי ההערכה - תכנון וביצוע - על-ידי שיתופו בקריטריונים להערכה, מתוך העברת האחריות על הלמידה מהמורה אל התלמיד), שימוש בהערכה ככלי דיאגנוסטי ומעצב (ההערכה צריכה לסייע לתלמיד ולמורה לאבחן את מצבו של התלמיד ולתכנן את המשך עבודתו בהתאם לכך).
לעקרונות אלו יש כמה השתמעויות מעשיות: יש לשלב את ההערכה בתהליך החקר מראשיתו, יש לתת את הדעת להערכת התוצרים לצד הערכת התהליך, יש להתייחס להערכת השלבים השונים בתהליך החקר.
שילוב ההערכה כבר בשלבי התכנון מאפשר לחדד את התהליך ולהשביח את התפוקות במהלך תהליך החקר: יש להגדיר מראש את התוצר הצפוי ואת תוצרי הביניים, בד בבד עם גיבוש קריטריונים להערכה של התוצרים השונים. כמו כן, חשוב לתת את הדעת לאופן שבו הערכת תהליך החקר תבוא לידי ביטוי בתעודה (או בגיליונות ההערכה).
ההערכה תתבצע באמצעות כלים שונים, כגון: קריטריונים להערכה (מחוונים) ורפלקציה (תיעוד). הצעה לקריאה:
- בירנבוים, מנוחה. (1997). חלופות בהערכת הישגים. תל-אביב: רמות.
  
שלבי העבודה בתכנית
העבודה בתכנית מלווה את ארבעת השלבים המרכזיים בכתיבתה של עבודת חקר:
שלב א - בחירת נושא-על כיתתי;
שלב ב - ניסוח שאלת חקר קבוצתית;
שלב ג - איסוף מידע - חיפוש ואיתור מידע רלוונטי;
שלב ד - ארגון המידע שנאסף.

הערה: כאמור, התכנית מכוונת, בעיקרה, ללימוד מיומנויות של איתור מידע ודלייתו, ממקורות מידע ממוחשבים, וכן להערכת מידע זה. לכן היא איננה מלווה את השלב האחרון בכתיבת עבודת החקר - שלב עיבוד המידע ומיזוגו.