לסיכום
כניסתו של האינטרנט למערכת החינוך כאמצעי העשרה של תכנית הלימודים ולהרחבת גבולותיהן של ספריות בתי-הספר, מציבה בפני הסגל החינוכי חובה לפתח בקרב תלמידים, הורים ומורים מוּדעוּת לשימוש נבון ברשת. על המשתמשים להיות מודעים לאפשרויות הגלומות במדיום חדש זה, אך גם לסכנות. המציאות החדשה מחייבת, אם כן, קביעת מדיניות של שימוש ברשת.

ספריות ציבוריות וספריות בתי-ספר בארה"ב אימצו זה מכבר מסמכי מדיניות כאלה, שנועדו להגביר מודעות, להגדיר גבולות ברורים להתנהגות, להבהיר את תוצאות הפרת הכללים וכן להגן על הספריות מפני תביעות ותלונות מצד הקהילה, הורים או אפוטרופוסים על ילדים ובני נוער, בכל הנוגע לתכנים שנויים במחלוקת באינטרנט.

בישראל נמצא תהליך זה בראשיתו. בניית הסכם בית-ספרי או אמנה לשימוש נבון באינטרנט מהווה, לדעתי, דרך נכונה לחינוך לקראת שימוש מושכל ברשת. אופציה אחרת הנחשבת כאמצעי נוקשה ביותר היא התקנה של תוכנות לסינון אתרים. דבר זה מהווה סוג של צנזורה, ובעיני זוהי אופציה שממנה כדאי להימנע, משום שאין בה ניסיון לבצע תהליך חינוכי, וכמוה כהודעה מראש שאין סומכים על הנוער.

בעברית קיים חומר רב ערך שמטרתו היא חינוך לשימוש נבון וזהיר ברשת. ניתן לעשות בו שימוש במסגרת בתי-הספר, הן לצורך בניית יחידת לימוד או סדנא בנושא, והן לבניית מסמך מדיניות או הסכם בית-ספרי. הזכרתי לעיל מידע והפעלות באתרים שונים, המתאימים הן לשכבת הגיל הצעיר והן לבני הנוער. חשוב ביותר להביא לידיעת הנהלות בתי-ספר, מחנכים ומורים, את דבר קיומם של האתרים שהוזכרו, על-מנת שיסתייעו בהם בעבודתם.

ספריות בתי-הספר אינן יכולות להישאר אדישות לנושא השימוש הנבון ברשת. בספריות מצויות עמדות אינטרנט, וצוות הספרייה מחויב לקבוע כללי התנהגות והגדרה ברורה של אופן השימוש הרצוי, מצד אחד, ושל צורות שימוש ש"מחוץ לתחום", מצד שני.

ניתן לפתח מדיניות בית-ספרית בנושא זה על-ידי בניית מסמך מדיניות כלל-בית-ספרי, אשר תוכנו יחייב גם את משתמשי עמדות האינטרנט בספרייה. לחילופין, צוות הספרייה יכול להוביל את החינוך לנושא זה ולהעלות את המודעות בקרב ההנהלה, המורים והתלמידים הן לצדדים החיוביים הרבים של השימוש ברשת והן לסכנות הגלומות בה. צוות הספרייה יכול ליזום פעילות להגברת המודעות בנושא זה ולבנות צוות מורחב, בהשתתפות מורים, תלמידים ורצוי גם הורים, כדי לגבש במשותף אמנה בית-ספרית לשימוש מושכל ברשת.

מומלץ לבנות מדיניות המתאימה לרוח בית-הספר, ולא לאמץ באופן אוטומטי ומלא מסמך של בית-ספר אחר. כך גם חשוב מאוד שגם האמנה שתגובש תתאים לרוח בית-הספר, ולא תהווה העתקה או שכפול של מסמך של ארגון אחר. שיתוף של תלמידים והורים בתהליך זה יצור מחויבות רבה יותר מצידם, יצוק יתר משמעות ותוקף למסמך הסופי, וימנע מן המסמך להיחשב כ"מונחת מלמעלה". ככל תהליך חינוכי, גם במקרה זה יש אפוא לשתף את כל הצדדים הנוגעים בדבר: ההורים כאחראים לילדיהם, התלמידים כמשתמשים העיקריים, והמורים יחד עם צוות הספרייה וההנהלה - כמובילים את התהליך החינוכי במוסדות החינוך השונים.


 
 להתחלה