א. הקמת רשתות והשתלבות בהן
|
המגמה העיקרית בתחום שיתוף הפעולה הבין-ספרייתי בארצות-הברית היא ההליכה לקראת רשתות רב-סוגיות, הכוללות את ארבעת סוגי הספריות: אקדמיות, ציבוריות, מיוחדות ובתי-ספר.הספריות הציבוריות שם, ובמידה פחותה בהרבה גם ספריות בתי-הספר, הספיקו כבר לעבור כברת דרך לא מבוטלת במהלך הכולל של השתלבות במערכות ספרייתיות גדולות. מערכות אלה משותפות לכמה סוגי ספריות, הן מפוזרות על פני שטח גיאוגרפי רחב ופועלות על בסיס הסכמים פורמליים. 5, 22, 30-29, 34, 41
|
תפקיד חשוב בעידודו של שיתוף פעולה רשתי מעין זה יכול למלא המפקח המחוזי על ספריות בתי-הספר, תפקיד אשר עדיין איננו קיים אצלנו.
|
קיימים אמנם מכשולים לא מעטים בדרך לשילובן של ספריות בתי-הספר ברשת אזורית או ארצית רב-סוגית, אך גם ספריות בתי-הספר מסוגלות לתרום לרשת כזו. 11 רשתות מסוג זה כבר פועלות במדינת אילינוי (רשת ארצית), בעיר הבירה ושינגטון (אזורית), 11 במדינת אידהו (אזורית), 34 ובמדינות רבות נוספות בארצות-הברית. 42 מטרתן לפתח ולהגביר את התקשורת, את שיתוף הפעולה ואת שיתוף המשאבים בין ספריות של מכללות ספריות, ציבוריות וספריות בתי-ספר. 13 אין ספק כי לחברות ברשת מעין זו יש השפעה חיובית לא מעטה על רמת השירות ועל תכניות העבודה של ספריות בתי-הספר. 45
|
הגיעה העת להיערך אף אצלנו ליצירת רשתות אזוריות, אשר יכללו ספריות אקדמיות, ציבוריות ובתי-ספר, ויאפשרו לציבור הלקוחות של האחרונות ליהנות מן האוספים העשירים של הראשונות. סביר כי חלקים מסוימים של האוסף, למשל אלו הכלולים בקריאת-חובה של הקורסים השונים, יהיו מחוץ למסגרת ההשאלה. כן אין לפסול אפשרות של מתן פיצוי בצורה כלשהי לספריות האקדמיות, שהרי ההשאלה תהא רובה ככולה חד-סטרית, ותוסיף עומס מסוים עליהן. אולם הפסדו של עומס זה יצא בשכר התועלת הרבה אשר תצמח לציבור המשתמשים של הספריות הציבורית ושל ספריות בתי-הספר, כתוצאה מהקמתן של רשתות אזוריות אלו. בחשבון הלאומי הכולל, הרווח יעלה בהרבה על ההפסד. טבעי הדבר כי שותפות מרושתת מעין זו עלולה לעורר חששות מסוימים בקרב הספריות הגדולות, מפני העומס הצפוי להן. כדי להרגיען ולענות על חששות אלו מוצע כי הרשת (או הרשתות) יופעלו בהתחלה לתקופת ניסיון בלבד, ולאחריה יוסקו מסקנות, יופקו לקחים והעניין כולו יידון מחדש, בלי לחייב את חברות הרשת מעבר לתקופת הניסיון.
|
ב. עידוד ממלכתי-רשמי לשיתוף הפעולה
|
כבר לפני כ-17 שנה דנה בנושא זה הוועדה המייעצת לספריות ציבוריות שליד משרד החינוך, בראשותו של פרופ' וורמן. ועדת-משנה בראשותה של גב' קלרה ארן למדה את הבעיה, שמעה חוות-דעת של ספרנים ובדקה את הניסיון שהצטבר בחו"ל. מסקנותיה הוגשו לוועדה המייעצת, וזו הגישה לאורן שורת המלצות מבצעיות, אשר אושרו עקרונית על-ידי שר החינוך והתרבות והנהלת משרדו, ופורסמו "ביד לקורא" (כרך י"ג, תמוז תשל"ג-יולי 1973, עמ' 58-59).
|
בהמלצות אלו נקבע, בין היתר, כי:
|
שר החינוך ימנה ועדת תיאום לנושא זה.
|
- |
ספריות ציבוריות הנמצאות בפיקוח המשרד צריכות לשתף פעולה עם בית-הספר.
|
- |
בכל כיתה יינתנו 6-4 שעות הדרכה בשימוש בספריות. השיעורים יתקיימו בספריית בית-הספר, אך שיעור אחד לפחות יתקיים בספרייה הציבורית. כמו כן, כל כיתה תקיים לפחות ביקור אחד לשנה בספרייה הציבורית.
|
- |
רצוי שיתוף פעולה בין-ספריית בית-הספר לבין הספרייה הציבורית לגבי תיאום הרכישה, השאלה בין ספרייתית, שירותים טכניים וכן הלאה.
|
- |
בתי-ספר חסרי ספריות יקבלו מן הספרייה הציבורית בהשאלה אוסף ספרים במרוכז ובזמנים קבועים.
|
- |
רצוי לקיים "ספריות משותפות" (=משולבות) במועצות אזוריות שבהן קיימת ספרייה אזורית.
|
- |