ספריות באוויר - מדף לספרות פדגוגית

האמת היא שכבר דשו הרבה בנושא זה בארצות המפותחות. הרבה קולמוסין נשברו והרבה נהרות של דיו נשפכו, אם להשתמש בלשון המליצה, בדיונים הרבים אודות הצורך הבסיסי בקיום ספריית בית-הספר, גם כאשר קיימת באותו יישוב ספרייה ציבורית ותיקה ומכובדת. הן בדיקת הספרות המקצועית, והן בדיקת המציאות בשטח מלמדות, כי המומחים העוסקים בתחום זה נמנו וגמרו שהספרייה הציבורית איננה יכולה לשמש תחליף לספריית בית-ספר מפותחת ומצוידת כהלכה.

ראוי לציין כי תפיסה זו איננה רק נחלתם של העובדים בספריות בתי-הספר ואנשי המגזר החינוכי בלבד, אלא היא מקובלת אף על אנשי מקצוע אשר אינם נמנים עם המגזרים האלה. ועדה מיוחדת שמונתה על-ידיALA לשם בירור נושא "המצוינות בחינוך", גיבשה ארבעה עקרונות יסוד של עולם הספריות, ואחד מהם קובע מפורשות:"בתי-ספר טובים זקוקים לספריות בית-ספר טובות".

כאן יכול הספקן לשאול בצדק: האם אנו חייבים להעתיק את המודל הנהוג שם? שמא איננו מתאים למציאות המיוחדת שלנו?

אכן השאלה היא במקומה. מקובל עלי כי אין מקום לחיקוי עיוור של כל מה שנעשה בחו"ל, רק מפני שזה חו"ל... מצער לקבוע שיש לאחרונה הגזמה לא מעטה באימוץ דברים הנעשים ב"חוץ", בעיקר בארה"ב, אשר הפכה יותר ויותר מודל לחיקוי בהרבה תחומים, ולא תמיד לחיוב, לצערנו. תופעת "האמריקניזציה" איננה תמיד לברכה. יש לבדוק דברים מעין אלה לגופו של עניין, ולאמץ את הטוב והמתאים. גם חז"ל, אשר אינם חשודים בחיקוי עיוור של הנעשה אצל אומות העולם, ראו בחיוב את הנטייה ללמוד ולחקות את הדברים החיוביים הקיימים אצלם: הם צידדו בלהיות כ"מתוקנים" שבגויים ולא כ"מקולקלים" שבהם (מסכת סנהדרין ל"ט, עמ' ב').

אפשר לומר כי בעולם הספרנות קיים כיום קונצנזוס רחב ביותר, אם לא מלא, המצדד בקיומה של ספרייה בבית-הספר. הנימוקים העיקריים לכך הם:

רוב התלמידים, או לפחות חלק נכבד מהם, איננו מגיע אל הספרייה הציבורית, מסיבות שונות כגון ריחוק גיאוגרפי. לעומת זאת, לגבי ספריות בתי-הספר, התלמידים הם בבחינת "קהל שבוי" (Captive Audience), כיוון שהם נמצאים ממילא בין כותלי בית-הספר, וספריית בית-הספר מסוגלת לספק את מרבית צורכיהם הספרייתיים ביעילות רבה יותר ובהוצאות נמוכות יותר.	-
ספריית בית-הספר היא בעצם ספרייה מיוחדת הממוקמת בסמיכות פיזית מרבית לקהל המשתמשים הפוטנציאלי שלה. יש לזכור כי גורם הקרבה הפיזית ממלא כאן תפקיד חשוב. חלק גדול מן הילדים איננו יכול להגיע לספרייה הציבורית המקומית ללא סיוע של הורים או מבוגרים אחרים, וללא אמצעי תחבורה פרטיים או ציבוריים, בעוד שלגבי בתי-הספר קיימים כבר, בדרך-כלל, הסדרי הסעה קבועים.	-
היתרון של ספריית בית-הספר יגדל עוד יותר כאשר יוגשמו התכניות בדבר יום לימודים ארוך.	-
ספריית בית-הספר נמצאת מלכתחילה בעמדה עדיפה מבחינת האפשרות לבנות אוסף המותאם באופן מרבי לצרכים הספציפיים של תכנית הלימודים.	-
בבית-הספר יש בדרך-כלל מידע מפורט יותר על הרקע של הילד, על צרכיו, על יכולתו, ועל בעיותיו. מידע זה עשוי לסייע בהכוונת שימושו בספרייה באופן שיפיק ממנה מרב התועלת.	-
ברשות בית-הספר יש או (ועל כל פנים, צריך שיהיה) מגוון רחב יותר של ציוד אורקולי ועזרי-למידה שונים, אשר לפי התפיסה הבסיסית של מרכז המשאבים צריכים להוות חלק בלתי-נפרד ממנו.	-
על ספריית בית-הספר מוטלת האחריות העיקרית להדרכת התלמידים בשימוש בספרייה, ובית-הספר הוא המקום העיקרי שבו יקבלו חינוך ועידוד לשימוש בספרייה, לשם הרחבת הדעת וההשכלה.	-
הניסיון שהצטבר מלמד, כי הספרייה הציבורית איננה ערוכה בדרך-כלל לטפל לבדה במתן הדרכה שיטתית, מודרגת, ממושכת ורצופה, לכל תלמידי בתי-הספר באזור. ספריית בית-הספר היא המקום המועדף לכך, וסיכוייה להגיע אל מרבית התלמידים ולהצליח במשימת ההדרכה, טובים מאלו של הספרייה הציבורית.	-
השירות הספרייתי יינתן בצורה טובה יותר על-ידי ספרייה המתרכזת רק בתלמידים, בעוד שבהספרייה הציבורית, מטבע הדברים, התלמידים הם רק מגזר אחד, חשוב ככל שיהא, מתוך כמה מגזרים המקבלים (או צריכים לקבל) טיפול ושירות.	-
בדיקת הנימוקים הללו, לאור המציאות בארץ, מראה שהם תקפים בדרך-כלל ותופסים גם לגבינו.	-