לראות, להבין, ללמוד
מאת רחל שליטא


מערכת החינוך איננה מכירה עדיין בדימוי החזותי כמושא להוראה, השווה חשיבותו לזה המילולי. אבל הדימוי החזותי חודר לספרי הלימוד במידות גדלות משנה לשנה. ספרי החינוך החדשים הרבים היוצאים לשוק צבעוניים, משופעים בדימויים חזותיים מכל הסוגים, לפעמים אפילו באופן לא מבוקר. אוריינות חזותית בהקשר זה לא תסתפק במידע הישיר שדימויים חזותיים אלה מציעים, אלא תמשיך ותשאל איך ומדוע נבחרו אלה ולא אחרים, ותבדוק את היחסים בינם לטקסט, ובעיקר תבדוק את השקפת העולם שדימויים אלה משדרים לקוראים.

הטלוויזיה והקולנוע מצויים, כמובן, במרכז תשומת הלב של האוריינות החזותית. ניתוח אורייני חזותי ביקורתי יתמקד גם בסרטים לילדים, שמטרתם לגרום הנאה, ועל-פי רוב אינם חשודים במסרים סמויים, בפרסומות ואפילו בעיצוב החזותי של החדשות, הנתפסות עדיין כהצגה "אובייקטיבית" של אירועים.


"ציור במוזיאון: תלמידיו של המשורר מכבדים אותו ברגעי חייו האחרונים. ידו מושטת כמעט 'נוגעת' בשומר. השומר עומד לפני התמונה ודואג שהקהל יתייחס אל האמנות בכבוד" (אלדד רפאלי)