לאחר שביססנו את הצורך בקיומה של ספריית בית-הספר, לצד הספרייה הציבורית המקומית, נבחן את סוגיית שיתוף-הפעולה ביניהן.
|
יש לתפוס את ספריית בית-הספר ואת הספרייה הציבורית כשני מוסדות תרבותיים עיקריים של הרשות המקומית, אשר יש להם מטרה משותפת של מתן שירותי ספרייה לילדים. המטרה היא ליצור מסגרת, משוחררת ככל האפשר מכבלי הבירוקרטיה, שתאפשר לילדים ולחומר ספרייתי להיפגש באווירה טובה, נעימה ונינוחה.
|
כיוון ששתי הספריות הללו מספקות שירותים דומים למדי, לקהל חופף חלקית, ושתיהן ניזונות מקופת הציבור וסמוכות על שולחנו, הדעת נותנת כי חייבת להיות צורה מסוימת של שיתוף פעולה ביניהן, על-מנת למנוע כפילות ובזבוז.
|
אילו דובר בשתי חנויות מכולת או בשני סופרמרקטים, הפועלים באופן פרטי ביישוב מסוים, יכולנו להרגיע את מצפוננו באומרנו כי אנו משאירים את עניין התחרות ושיתוף הפעולה למשחק כוחות של השוק החופשי. אולם כאשר מדובר במוסדות ציבור - הפועלים ללא כוונת רווח (במובן העסקי), אין לסמוך על כוחות השוק, משום שהמסגרת שונה והקריטריון להערכת ההצלחה איננו רווח תפעולי-כספי. במקרה זה, כל כפילות בשירותים באה כמובן על חשבון הציבור, והיא בבחינת בזבוז בלתי-נסלח, אם ניתן למנוע אותה על-ידי שיתוף פעולה.
|
היעד או מטרת-העל של שיתוף הפעולה הוא להגיע למצב של שימוש טוב יותר בכמות המוגבלת של משאבים קיימים העומדים לרשותנו. באמצעות הגדרת תפקידיה וחובותיה של כל אחת מן הספריות הללו ואיתור תחומים משותפים, ניתן להבטיח ניצול מרבי של המשאבים שהוקצו לשם מתן שירותי ספרייה לילדים ונוער. אפשר אף ששיתוף פעולה יאפשר לשתי הספריות הללו להשיג תקציבים מוגדלים.26
|
