מעבר לדף הראשוןמעבר לדף הקודםמעבר לדף הבאמעבר לדף האחרון

תמונה
תמר המקראית
תמר המקראית- שלוש מצודות מתקופת הבית הראשון, שנבנו זו על הריסות קודמתה, שופכות אור על היריבות ששכנה בין ממלכת אדום ליהודה לאורך הגבול הדרומי של ממלכת יהודה.

באדיבות רשות העתיקות

ט סיון 12.6.08


תמונה
הפקת נחושת בימי המקרא
משחר ההיסטוריה הייתה בקעת תמנע מרכז חרושת-נחושת חשוב ביותר. נתוודע אל התהליכים והמתקנים של כריית נחושת ואל אורח חייהם ואמונותיהם של הפועלים שעבדו במכרות. כל זאת באמצעות הממצאים הייחודיים ממקדש הכורים שנמצא במקום. באדיבות מוזיאון ארץ- ישראל

כט ניסן 4.5.08


תמונה
כן המרקדים מתל קסילה
תאור של כן המרקדים, כן פולחני שנמצא בתל קסילה, וכן סקירה כללית על הממצא הארכיאולגי בתל קסילה ועל העולה ממנו לגבי ההתישבות הפלישתית ואופיה. באדיבות מוזיאון ארץ ישראל

כט שבט 5.2.08


תמונה
שחזור בית "ארבעת המרחבים"
בביתן הקרמיקה שבמוזאון ארץ ישראל נמצא שחזור ייחודי של הבית הישראלי הטיפוסי לתקופת המקרא, המכוּנה "בית ארבעת המרחבים". שחזור זה עוזר לנו לשפוך אור על חיי היום-יום של אבותינו בתקופה זאת. זהו תיאור בלתי אמצעי לחיים בתקופת המקרא, והוא הופך את העבר למוחשי, חי ומרתק.


ג שבט 10.1.08


תמונה
מה מלמדים אותנו טפילי מעיים על אנשי קומראן?
מחקר חדש מתחקה אחר הרגלי הטהרה וההגיינה של אנשי כת קומראן ומציע ראיות חדשות לזהוי מחברי המגילות .

כ"ד חשון תשס"ז 15/11/06


תמונה
צלמית שור משומרון
צלמית שור זו התגלתה במערב השומרון. צלמית השור נמצאה באתר שהוגדר כמקום פולחן פתוח, במקרא נהגו לכנות מקומות פולחן אלה "גבעה גבוהה". האתר הוא מתקופת ההתנחלות וננטש לאחר זמן קצר. צלמית השור שמשה ככל הנראה כסמל לפריון בפולחן מימי השופטים, באזור שהיה בנחלת שבט מנשה.

י"ג בחשון 4.11.06


תמונה
מגילת איכה 4Q111
מגילת איכה 4Q111, אשר נמצאה סמוך לחרבת קומראן במערה מס' 4, השתמרה על גבי שלושה פרגמנטים גדולים יחסית. עור המגילה התקמט והתכווץ קמעה במרוצת השנים, אולם המגילה טופלה בהתאם והכתב שעל גביה קריא ומובן. על פי נתונים פליאוגרפיים, המגילה מתוארכת למאה ה-1 לספירה. כתב היד שהשתמר מקביל לפרק א במגילת איכה, ובמקומות אחדים הוא משקף הבדלי נוסח מנוסח המסורה.

ח אב 2.8.06


תמונה
קונכייה מסוג "טריטון", שימשה שופר תקיעה במקדש הפלשתי בתל קסילה
מוזיאון ארץ ישראל מספר על עוד פריט מיוחד שנמצא בתחומי המקדש הפלשתי בתל קסילה- קונכייה מסוג "טריטון", שימשה שופר תקיעה. בימי קדם תקעו בשופר בעתות שלום ובעתות מלחמה, במעמד מלכותי ובעבודת קודש, בימי חול ובימי חג – לאות אזעקה או להכרזה על מרד, לגיוס לוחמים, להפסקת הקרב או לבשר על ניצחון.

מאת מוזיאון ארץ- ישראל, תל- אביב
התמונה באדיבות רשות העתיקות

יב סיוון 8.6.06


תמונה
אלי כנען ושכנותיה
לכל ממלכה ועיר בעת העתיקה היה אל ראשי, אשר מלך על אלים ועל אנשים כאחת. היו אלה קוֹס באֱדוֹם, מִלכֹּם בעמון, כּמוֹשׁ במואב, הֲדַד בארם ובַעַל בפניקיה ובאוגרית. תפקידיו של האל הראשי היו לאומיים וקוסמיים כאחד; כּמוֹשׁ, לדוגמה, הנהיג את עמו במלחמה, והֲדַד/בַּעַל היפרה את האדמה לאחר שהביס את האלים ים ומות.
הפריט נכתב באדיבות מוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

ו' בניסן, 4.5.06


תמונה
‏כלי נסך דמוי אשה מתל קסילה
כלי נסך מיוחד במינו המעוצב בדמות אישה נמצא בתוך בור גניזה בחצר המקדש. גובהו 32.5 ס"מ, וקוטרו המרבי 13 ס"מ. גוף הכלי נעשה על גבי אובניים, ודמות האישה שבו עוצבה על ידי הוספת פיסות חומר לגוף הגלילי וכִיוּרן ביד. עיצוב הפנים נטורליסטי: האף בולט, העיניים מודגשות על ידי קו עיטור עבה בגוון שחור, והשפתיים עבות ומפושקות במעין הבעת חיוך. בניגוד לפנים עוצבו הגוף והידיים בצורה סכמתית, כפות הידיים מונחות על הבטן, החזה בולט ופטמותיו מנוקבות. העדר השיער ותווי הפנים הכבדים יוצרים רושם כללי של דמות גברית, והשדיים הם האינדיקציה היחידה לזיהוי המין.

מאת מוזיאון ארץ- ישראל, תל- אביב
התמונה באדיבות רשות העתיקות

20.4.06

מעבר לדף הראשוןמעבר לדף הקודםמעבר לדף הבאמעבר לדף האחרון
שאלוני הערכה
מאגר ספרות הקודש | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות
פורום | כלים שלובים | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה | חדש בתנ"ך

סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך