מקראנט מארח את פרופ' אהרון מאיר

אהרון מאיר בתל 

פרופ' אהרון מאיר חופר כבר עשר שנים בתל צפית (תל א-צאפי) השוכן במקום כניסתו של נחל האלה לשפלה, דרומית לקיבוץ כפר מנחם, וממוקם באמצע הדרך בין אשקלון של ימינו לירושלים. בעבר חלש התל על הדרך שהובילה אל פנים ההר ועברה לרגלי תל עזקה, וכן על דרך האורך הראשית של השפלה. מדובר בתל שהיה מיושב במשך כל השנים, וכדברי פרופ' מאיר, "מהתנ"ך ועד הפלמ"ח."

מבט על תל-צפית ממזרח

ביקשנו לראיין את פרופ' מאיר בשל ממצא "חביב התקשורת" אשר נמצא בחפירותיו. הכוונה היא לאוסטרקון ועליו חריטה של שם ממשפחת השמות של גוליית, ולהפתעתנו גילינו שתל צפית ממשיך לספק כותרות גם בכיוונים אחרים.

פרופ' מאיר מספר כי לאחרונה נמצא שבר של קערה האופייני למאה ה-10 לפנה"ס ועליו חרותות אותיות מהטיפוס הפרוטו-כנעני (כלומר, צורת הכתב העברי הקדום) - "אלות" ו "ולת".

 שבר קערה ועליה חרותת אותיות דמויי השם גולית

במאה ה-10 לפנה"ס עברו הפלישתים להשתמש באותיות שמיות, אולם השמות שלהם שומרים על המקור ההודו-אירופי. לדברי פרופ' מאיר, הממצא מעיד על כך שבמאה ה-9 לפנה"ס היו בעיר גת, עירו של גוליית המקראי, עוד אנשים עם שמות דומים לשלו. כלומר, בתקופה ההיא השורש 'גלת' או 'ולת' היה ב"סביבה ביתית". מציאת האוסטרקון עם האותיות מעידה ששמות דמויי גוליית היו נפוצים במקום הזה ובפרק הזמן המיוחס במקרא למלחמת דוד וגוליית.

האם הפלשתים השתמשו בכתב המקומי?

פרופ' מאיר מסביר שאין סיבה להיות מופתעים. אמנם באספקטים מסוימים הם שומרים על התרבות החומרית שלהם ואינם נטמעים בסביבה, אולם הם כן משתמשים באלמנטים אחרים. מצד אחד הם שומרים על שמות ממוצא אתני זר, שומרים על מנהגי אכילה ועל האלוהיות שלהם, אולם אין להם בעיה לאמץ את הכתב בארץ שהם חיים בה.

לדברי פרופ' מאיר, גולת הכותרת של החפירות היא השכבה הבאה דווקא, המיוחסת למאה ה-9 לפנה"ס. בשכבה הבאה התגלתה שכבת שרפה גדולה לאורך כל ריבועי החפירה שנחפרו בתל. לדברי מאיר, העדות הארכאולוגית תואמת את המסופר במקרא, שכן בראשית ימי הממלכה המאוחדת העיר גת מתוארת כעיר גדולה, ואח"כ היא אינה נזכרת עוד. פרופ' מאיר מנסה לקשור בין שכבת החורבן לאירוע היסטורי, ולשם כך הוא מסתמך על כמה שיטות תיארוך (קרמיקה ופחמן 14), ומנסה למצוא קשר לאחד האזכורים במקורות (כמובן, ייתכן ששכבת החורבן המסוימת הזאת אינה קשורה למסופר במקרא). אך לאור כל הנתונים, נראה שיש התאמה בין שכבת החורבן למסופר בספר מלכים ב, יב 18: אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ: וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם:

 קצת רקע: חזאל מלך ארם דמשק תפס את המלוכה בדמשק בשנת 844-843 לפנה"ס. באותה עת הוא ניסה לנצל את ההזדמנות שבהפסקת מסעות הכיבוש האשוריים לאזור כדי להטיל את מרותו על ארץ ישראל. באותה תקופה הוא ערך מסע שבמהלכו הרחיק עד גת וכבשה. מגת התכוון חזאל מלך ארם להמשיך לירושלים, אולם לפי המסופר יהואש מיהר לשלוח לו מס כבד וחזאל חזר בו מתכניתו: וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ: וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם:(מלכים ב, יב 19)

עד כאן ההיסטוריה אליבא דספר מלכים ב.  גירסה שונה תוכלו לראות בדברי הימים ב, כד, 23-25. ובחזרה לתל...

פרופ' מאיר מספר שהם נתקלו בממצא יוצא דופן בארץ ישראל, וייתכן שבמרחב כולו. מדובר בחפיר באורך 2 ק"מ. החפיר נחפר על ידי צרי העיר, למטרת מצור, ולא על ידי הנצורים, לשם הגנה.

 חפירת חפיר המצור

כבר בתחילת החפירה הם "חשדו" שמדובר בחפיר אך לא היו בטוחים, ולכן הם ערכו בראשית העונה צילומי אוויר שהעידו בבירור על תעלה המקיפה את התל: "באוויר נראים הפרטים והבדלי הצבע באופן הרבה יותר ברור. אני מניח שהיינו 'עולים' על הממצא הייחודי גם ללא צילום אוויר, אך הדבר היה דורש הרבה יותר מאמצים וזמן," אומר פרופ' מאיר.

כאמור, החפיר נחפר ע"י הצבא הצר, ואת זאת מוכיח הממצא החומרי שמתוארך לאותה תקופה, כמו בתל, אך הוא שונה ממנו, מה גם שהחפיר בנוי בנקודה שאינה מועילה לנצורים אלא להפך. ועוד: העפר של החפיר נערם לכיוון הצד המרוחק מהתל. תפקידו של חפיר כזה היה למנוע את הגישה אל התל וממנו, כדוגמת המצור שהניח הלגיון הרומי על מצדה, ומצד שני לסוכך על הצבא הצר מפני התקפות של הנצורים. פרופ' מאיר מציין שזוהי תגלית מדהימה, שכן עד היום לא נמצא חפיר מצור בחפירות ארכאולוגיות, למרות שלטענתו הטכניקה מוכרת מן הכתבים. "ישנו תיאור כתוב שהשתמר בצפון סוריה על טכניקת לחימה במצור מהסוג הנ"ל."

לאחר הכיבוש העיר גת יורדת מגדולתה. המקום ממשיך להיות מיושב לאורך כל תקופת הברזל אך הוא אינו מוזכר במקורות מקראיים וחוץ מקראיים.

 משלחת חפירות תל-צפית

למידע נוסף על החפירות בתל לחץ כאן