13.5.2012 ולו שתי נשים רומן תנכ"י חדש מאת: חוה עציוני הלוי- "ולו שתי נשים". לפניכם טעימה מתוך הספר, הפרק הראשון. 11.5.2012 קבוצת תיאטרון מסתורין עם ההצגה: "צר צורה" קבוצת תיאטרון מסתורין מעלה בתל אביב מופע תיאטרון תנועה חזותי על סיפור הבריאה בהשראת מדרשים, פיוטים ספר ההיכלות וסיפורי גילגמש. המופע מביא את סיפור הבריאה מזווית חדשה, ומיוחדת במינה. תגובה: הצגה מומלצת לכל הגילאים צפיתי בהצגה בתיאטרון הסמטה בחודש שעבר. התרשמתי מאוד מהביצוע ומהכישרון של היוצרים והבימוי. ממליצה לכל אחד לראות ולחוות . כל הכבוד. תגובה: הצגה מומלצת לכל הגילאים צפיתי בהצגה בתיאטרון הסמטה בחודש שעבר. התרשמתי מאוד מהביצוע ומהכישרון של היוצרים והבימוי. ממליצה לכל אחד לראות ולחוות . כל הכבוד. 1.4.2012 על התנ"ך – מעֵט בן-גוריון דוד (גרין) בן-גוריון (1886 – 1973), הידוע גם בכינויו "הזקן היה ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל, ונחשב לאדריכלה של המדינה. במהלך שנותיו בראשות הממשלה עיצב בן-גוריון את דמותה של המדינה הצעירה. 27.3.2012 'ראש עקום' מאת: נאוה סמל. סלומונה לוי, מוזיקאי יהודי, שוהה במסתור בכפר קטן באיטליה תחת הכיבוש הנאצי. מי שמסתירה אותו בעליית הגג, תוך סיכון חייה, היא אהובתו הזמרת הנוצרייה מדלנה. במסתור, כותב סלומונה לבנו יחידו תומאסו שנולד מקשר האהבה, האסור על פי חוקי הגזע הפשיסטיים באיטליה. 1.4.2012 דוד בן גוריון על יציאת מצרים. מאת: מתיה קם. המדור "מעֵט בן-גוריון" נועד להאיר פן ייחודי בדמותו ובמפעלו של דוד בן-גוריון, אוהב התנ"ך וחוקרו. רבים מן המאמרים מבוססים על מסות ארוכות ורחבות יריעה, ומהן בחרתי להביא את העיקר והמיטב, בתקווה שלא חטאתי לאמת ולכותבה. מאמרים אלו עוסקים, כאמור, בנושאים מקראיים ונוגעים לעברו של עם ישראל, ועם זאת יש להם זיקה ברורה להקמת מדינת ישראל ולעתיד המדינה והעם. כל זאת מתוקף האידאולוגיה הציונית של דוד בן-גוריון ומתוך אמונתו בקשר ההדוק הקיים ועומד בין עבר להווה, בין ישראל לתפוצות ובין המדינה לערכי הנצח של התנ"ך. תגובה: כבר שד"ל התייחס לריבוי של בנ"י ואמר כבר שד"ל התייחס לעניין זה ולעניינים נוספים בפירושו לשמות ו, כ, ובין היתר כתב שם: "על כרחנו צריכים אנו לומר שהשמיט הכתוב קצת דורות בין קהת לעמרם... ". ועיינו שם בפרוטרוט. היום אפשר להגיע לפירושו של שד"ל המלא באמצעות חיפוש בגוגל: שד"ל שמות ו. תגובה: תודה גדולה התענגתי תגובה: מדהים! כל הכבוד על הרעיון ועל היישום, כמה חשוב ונעים להיזכר באנשים יודעי תנ"ך שידם בכל! ניסיון - תמיכה ניסיון - תמיכה ניסיון - תמיכה 28.2.2012 משה גנוז- על חטא העגל מה עשה אהרון הכהן במעשה עגל הזהב ומה היה חלקו בחטא? מהם ה'כרובים' וכיצד הם קשורים לחטא העגל. פרשנות לחטא העגל. תגובה: מתי אהרון קורא לעם לתרום זהב? לפני שהם נגשים אליו או אחרי? לא ברור מהמאמר מתי אהרון אומר לעם "פָּרֲקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב....וְהָבִיאוּ אֵלָי" ? לפני שהם באים אליו או אחרי? לפי פשט הכתוב: קודם העם באים לאהרון ורק אח"כ הוא מבקש מהם לתרום זהב. לפי המאמר הנ"ל : אהרון יוזם את ההתרמה כמו שכתוב בפרשת תרומה "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה....זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. " תגובה: ישנן סברות שלעגל אותו עשה אהרון היו כנפיים לתיזה שהעגל אותו עשה אהרון הכהן היה למעשה הכרובים ש"סוככו בכנפיהם על הכפורת" יש חיזוק: ראה מאמר של הרב יונתן מילוא "העגל - מלאך עם כנפיים?" בעלון "מעט מן האור" לפרשת "כי תשא" תשע"א. ראו קישור לגליון "מעט מן האור" שם מופיע המאמר. (צירפתי קובץ עם עותק המאמר). תגובה: רעיון מדהים בפשטותו-איך עד היום לא חשבו עליו? קולמוסים רבים נשתברו בנסיון להסביר את חטא העגל. כיצד עם ישראל "סר מהר מן הדרך" ותוך 40 יום מהמעמד הנשגב של מתן תורה הפך להיות ל"כלה שזנתה כלה בתוך חופתה" (ע' שבת פח ע"ב). ומדוע אהרון הכהן לא נענש על מעשיו? הרעיון המתואר במאמר מיישב בפשטות את השאלות הנ"ל. 14.11.2011 עמוס רולניק ממשיך בסיפור מסעתיו עם התנ"ך מסעותיי עם התנ"ך/ עמוס רולניק והפעם: ארוחה פרסית בלוס אנג'לס אתמול קיבלתי הזמנה יוצאת דופן. לבוא לישיבת הממשלה. הנושא: הקמת בית התנ"ך העולמי. מה אומר ומה אדבר: חלום בן ארבע עשרה שנים עומד לקרום עור וגידים. יא חשון 8.11.11 הילידים האינדיאנים במעלה האמזונס עם ספר הספרים מסעותי עם התנ"ך / עמוס רולניק. והפעם: הילידים האינדיאנים במעלה האמזונס עם ספר הספרים הפלגה לאורך נהר האמזונס, הארוך בעולם, לפגישה עם שבט ילדים שיכתוב את התנ"ך בפורטוגזית. עמוס רולניק שב מקצה העולם... ומספר על איך לא? התנ"ך! כז אלול 26.9.11 מבחר סיפורי התורה מאת שוש מן שוש מן הייתה גננת למעלה משלושים שנה בגני-חובה במקומות שונים ברחבי הארץ מדימונה ועד חולון. בשנת 2003 פרשה שוש והתמקדה בהוצאת הספר "מבחר סיפורי התורה", סיפורי תורה שהיא ליקטה והתאימה לכל אחד מהם אגדה מתאימה מאגדות חז"ל. מן מספרת כי היא נהגה לספר פרק מהתורה בשלוב אגדות-חז"ל, אשר הותאמו לנושא, במטרה לקרב את התורה לילדים ולהפוך את הספר לספר קריאה ידידותי ולא מרוחק. תגובה: רכישת הספר ניתן ישירות בטלפון 0544729208 תודה תגובה: ספר נהדר מומלץ מאוד נהיניתי לקרוא את הסיפורים וכך גם ילדי תגובה: רכישת הספר טלפון לרכישת הספרים הוא: 0544729208 תגובה: רכישת ספר שוש שלום, היכן ניתן לרכוש את הספר? תודה ז אלול 6.9.11 מקורוק- רוק בהשראת המקורות מקורוק- פרויקט מיוחד המחבר בין שני עולמות: עולם מוסיקת הרוק האהוב על הנוער ועולם לימודי היהדות היצירתיים, בחוויה דינמית וממריצה. ב 15.9 הופעת סיום של הפרויקט בירוחם וב 22.9 בעמק חפר. ג אב 3.8.11 מה חדש עם עמי העולם שכותבים את התנ"ך? מיזמים חדשים במסגרת "עמי העולם כותבים את התנ"ך" בני נוער ואזרחים ותיקים כותבים יחד את התנ"ך. וגם איך מממנים פרוייקט עולמי כזה? עמוס רולניק יזם הפרויקט מספר על חוויותיו מהעולם. הצטרפו גם אתם לעמי העולם כותבים את התנ"ך. סיקור חודשי במקראנט ד תמוז 6.7.11 אפר על ראשה/ רומן תנכ"י מאת חוה עציוני-הלוי "אפר על ראשה"- רומן תנ"כי על אחת הפרשיות המסעירות ביותר בתנ"ך.הרומן מגולל את סיפורה הטראומתי של תמר בת דוד על רקע המזימות והתככים בארמון אביה, ועל רקע האירועים ההיסטוריים של התקופה. הוא גם מבליט את הדמיון בין החוויות של נפגעות אונס אז והיום. תגובה: תשובה לשאלה של עדי עדי, שוב תודה על התעניינותך בספרי אפר על ראשה. תהליך היצירה היה מבוסס במידה רבה על הזדהות עם הדמות המרכזית ועל תחושת הזדהות עם התקופה. אבל נוסף לכך היה כרוך בעבודה מחקרית נרחבת כמפורט להלן (מתוך דבר המחברת שבסוף הספר): הבסיס המחקרי של הרומן הגם שזהו ספר של סיפורת, הוא נסמך על חומר מחקרי רב, שחלקו שימש אותי גם לרומן התנ"כי הקודם שלי, אשת לפידות (הוצאת אריה ניר, 2010), וחלקו מתייחס לרומן זה בלבד. החומר המחקרי מובלע בתוך הסיפור, על מנת שלא יפריע לקצב העלילה ולהנאה שבקריאה. המחקר כלל בראש ובראשונה קריאה חוזרת ונשנית של התנ"ך, במטרה לגלות נתונים רבים ככל האפשר על אורח החיים של האנשים בתקופת המקרא – מה אכלו, איך התלבשו, איך דיברו זה עם זה, איך התנהלו טקסי חתונה, מה היה מבנה המשפחה וכדומה. לצורך כתיבת ספר זה כלל המחקר גם קריאה מדוקדקת של החלקים במקרא שמתוכם ניתן ללמוד איך היה נהוג לדבר אל המלך, איך פנו אליו נשיו ומשרתיו ואיך דיבר הוא אליהם. כחלק מהמחקר ביקרתי באתר שבו מתרחש רוב עלילת הספר – עיר דוד, הלוא היא ירושלים בגבולותיה בימי דוד. היה מאלף במיוחד לראות שם את שרידיו של מבנה גדול ממדים שזכה לכינוי "מבנה האבן הגדול", שלרגליו התגלו פריטים המעידים על בנייה מלכותית, ובהם אבני גזית באיכות גבוהה. הארכיאולוגית ד"ר אֵילת מזר, שחשפה את שרידי המבנה ב-2005, מעלה את הסברה שמדובר בארמון דוד. מומחים אחרים חולקים עליה. מאחר שאין הוכחות חותכות לכאן או לכאן, הלכתי אחר נטיית לבי, ומיקמתי את ארמון דוד במקום שבו עומד מבנה זה, כלומר במקום הגבוה ביותר, בקצה שטחה של ירושלים בימי דוד. ואף שרק המסד של המבנה שרד, הוא הלהיב את דמיוני והמריץ את תיאוריי של ארמון דוד וסביבתו. ביקרתי גם באתרי חפירות ארכיאולוגיות נוספים שמהם היה אפשר ללמוד על אורח החיים של האנשים בתקופת המקרא. כמו כן ביקרתי במוזיאונים (מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא, המוזיאון הבריטי ועוד), שבהם מוצגים חומרים וממצאים ארכיאולוגיים מתקופת המקרא, וביניהם כלי חרס, אבני בישול, תכשיטים, כלי זכוכית ועוד. כל אלה מוזכרים ברומן. בין הפריטים המעניינים במיוחד שראיתי במוזיאונים היו חתיכות כסף בצורות ובגדלים שונים, אשר שימשו לתשלום בטרם באו לעולם מטבעות כסף (שהראשונים שבהם התגלו בארץ ישראל רק במאה השישית לפנה"ס), וערכן נקבע על פי שקילתם במאזניים. כך תיארתי את פעולות המסחר והתשלום בספר זה. כן ראוי לציין שהרעיון להכניס כובסת לרומן נולד מהתייחסות לכובסת שמצאתי במוזיאון ארצות המקרא. לבסוף, הכתיבה התבססה גם על קריאה נרחבת של ספרים ומאמרים, ביניהם פרסומים ב-Biblical Archeology Review, המסכמים את מה שידוע (ואת מה שאינו ידוע) לנו כיום על תקופת המקרא בישראל ובעמים שמסביב. מתוך קריאה זו עמדתי למשל על מעמדה של ירושלים בתקופה שקדמה מעט לזו שבה מתרחשת עלילת הרומן. מרכזיים ביותר מבחינה זו הם מכתבי אל-עמארנה, הכוללים מכתבים שנכתבו בכתב יתדות על לוחות חמר בשפה האכדית (השפה הבינלאומית של הימים ההם), ממלך ירושלים הכנעני אל פרעה מלך מצרים, במאה הארבע-עשרה לפנה"ס, ונשמרו בארכיונו של האחרון. מתוכם עולה שירושלים, הגם שהייתה קטנה במונחים של היום, כבר הייתה חשובה מספיק כדי שמסמכים הנוגעים אליה יישמרו בארכיון הממלכתי של מלך מצרים. מאחר שלא מסופר במקרא שדוד גירש מירושלים את תושביה הקודמים, וכן מסופר שבנה בה מרכז שלטוני הדורש מנגנון פקידותי נרחב, יש לשער שהיא אכן הוסיפה להיות עיר משמעותית ושהיא גם גדלה בימי דוד, שעל פי התיארוך המקובל מלך קצת למעלה משלוש מאות שנה לאחר מכן. וכך אכן תיארתי את העיר. מהקריאה במקורות הללו למדתי גם על מכרות נחושת נרחבים שהתגלו במה שהייתה אז ארץ אדום, והם מתוארכים למאה העשירית לפנה"ס, כלומר לתקופתו של דוד. כדי להשלים את המידע שבידי על נושא זה, ביקרתי מספר פעמים במכרה נחושת משוחזר מהתקופה ההיא המוצג במוזיאון ארץ ישראל. ממנו ומקריאה נוספת למדתי איך פעלו המכרות בעת ההיא וכיצד התנהל זיקוק הנחושת שנחצבה, תהליך שאותו תיארתי בספר. כל טוב, חוה תגובה: תהליך היצירה הבנתי שהסופרת כתבה כאן? ורציתי לשאול על תהליך העבודה- על סמך מה כתבת? על סמך מדרשים? השלמות מהדמיון? מעניין אותי לשמוע על תהליך היצירה. קראתי את מלכים ג (שהבנתי שמדובר באותו ז'אנר) ואני שוקלת ברצינות לבקש מהתלמידים שלי לקרוא. תודה עדי תגובה: מחברת הספר אפר על ראשה שלום עדי, תודה על ההתעניינות בספרי: אפר על ראשה. אפשר לרכוש את הספר בחנויות של רשת צומת ספרים - עדיין במבצע המיוחד של חודש הספר. שבוע טוב, חוה תגובה: אוהבת מאד אוהבת את הסוג הזה של הספרים כמו מחלכים ג ו7 אמהות הוא ממלא כל כך הרבה פערים. ואני תמיד משתמשת בקטעים מזה עם התלמידים שלי להראות כמה יש מקום לדמיון. איפה ניתן לרכוש את הספר? תודה יט סיון 21.6.11 התנ"ך של בני ובנות המצווה 23,127 בני ובנות מצוה כתבו את פסוקם בספר הספרים. והכל ביום אחד. מבצע ארגוני כביר - שהוגש לספר השיאים של גינס! דיווח דו שבועי/ עמוס רולניק מנהל פרויקט עמי העולם כותבים את התנ"ך כז אלול 6.9.10 קריאות מדרשיות - נערי אברהם- חמורים? ומכל ההרים שבארץ הזאת תעלה צעקה גדולה: הנה האש והנה העצים והינהו השה לעולה ריבונו של עולם המלא רחמים אל הנער ידך אל תשלח אל הנער ידך אל תשלח מתוך עקדת יצחק/ נעמי שמר) המדרש בוחן את הקריאה "לך לך"- אל הנורא מכל – אל הר המוריה, אל מקום העקידה. דניאל שרשבסקי קורא בנפתולי המדרש ומזמין את הגולשים להגיב. ז' אב 18.7.10 אשת לפידות "אשת לפידות" מגולל את סיפורה של אישה שחיה בחברה שנשלטה בידי גברים, אך עיצבה את חייה ואת חיי האומה בזכות אומץ לבה וכושר מנהיגותה. רומן תנ"כי מלא מסתורין על דבורה הנביאה וברק מאת חוה עציוני- הלוי, פרופ' אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן. לקריאת הפרק השמיני מתוך הספר "אשת לפידות". תגובה: מרתק ומפרה. הספרים שנושאיהם לקוחים מהמקרא ושיצאו באחרונה, מוסיפים נדבך חשוב להבנת הטקסט המקראי. הם מסייעים להשלים פערים בטקסט ומקלים על הבנתו. תגובה: נהניתי לקרוא- אכן מעניין ומחכים! הנה ציור שלי בנושא דבורה הנביאה. מאת: אהובה קליין (c)[שמן על בד] תגובה: הוצאה? באיזו הוצאה יצא הספר? ניתן לרכוש דרך מקראנט? תגובה: משתמשת בטכניקה בשיעורים שלי תודה רבה. לא שמעתי על הספר. קראתי לאחרונה את מלכים ג' ושבע אמהות ואני נהנת מהז'אנר המנסה למלא את הפערים בטקסט ומשתמשת בזה גם בכיתה. תודה טז' כסלו, 3.12.09 מקראנט מארח את רוני מגידוב לרגל הוצאת ספרה "השירה המקראית בראי ההוראה" על מנת לסייע למורים המלמדים את נושא חיי הפרט והכלל בראי השירה המקראית, כתבה רוני מגידוב את ספרה "השירה המקראית בראי ההוראה". לרגל הוצאתו הקרובה, אנו מזמינים אתכם להציץ ולהתרגש! תגובה: יופי! נשמע מרענן, מפרה ןחדשני. יהיה מעניין לעיין בספר. ברכות לרוני. יב באב 2.8.09 מקראנט מארח את אריה טוכפלד מפתח faithbit אריה טוכפלד, בוגר תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון בחיפה, החל ללמוד תנ"ך ובנה אתר המסכם את שיטת לימודו בשנים האחרונות. אתר faithbit מחפש ערוצים חדשים במסגרתם יוכל להמשיך ולגדול. עקבו אחר לימודו של טוכפלד באתר ... כח תמוז 20.7.09 קריאות מדרשיות - שופט כל הארץ לא יעשה משפט! שופט כל הארץ לא יעשה משפט! מדוע המדרש אינו מסתפק בדברי אברהם כפי שהם? מדוע הוא שם דברים אחרים בפיו? קירות מדרשיות מאת דניאל שרשבסקי 3.6.09 חגיגת תנ"ך- חידון התנ"ך בבית ספר קשת בזכרון יעקב חידון התנ"ך של בית ספר קשת בזכרון יעקב, לכאורה - עוד חידון תנ"ך, דומה לחידוני תנ"ך רבים הנעשים במקומות שונים. אך כל מי שהיה שם מעיד שזהו אירוע ייחודי מאין כמותו. ממוסיקת הרקע ועד ההצגות, מהתפאורה ועד ההופעות השונות והסרט - חגיגת שכל כולה תנ"ך. מקראנט מארח את פסית שיח, מורה לתנ"ך בבית ספר קשת ומרכזת חידון התנ"ך. תגובה: מרשים! זכיתי לקבל הזמנה מפסית ונכחתי בחידון בשנה שעברה. חוויה מרנינה! מורה יוזם ומשמעותי יכול לעשות כ"כ הרבה!! כל הכבוד לבית הספר ויישר כוחך, פסית! תגובה: נא לתקן שגיאה בעברית כל הכבוד על היוזמה! לאנשי האתר - נא לתקן את השגיאה "ארבעת השנים". ה סיוון 28.5.09 "נמשלה תורה למים" "נמשלה תורה למים" – דרשות רבות בחז"ל ממשילות את התורה למים. דניאל שרשבסקי יוצא ל"מסע" בעקבות דרשה מהתלמוד הבבלי הקושרת בין המים למנהג לקרוא בתורה בימי שני וחמישי ובשבת. ב אייר 26.4.09 מדוע נבחר אברהם? מיהו אברהם? מדוע פונה אליו אלוהים יום אחד ומטיל עליו את המשא הכבד: 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך..." דניאל שרשבסקי מנסה לענות על השאלה באמצעות עיונים במדרש תגובה: לא עזר, מצטערת :( אני מנסה למצוא סיכום על עשרת המבחנים... תגובה: This ֲ“free sharingֲ” of information seems too good to be true. Like commnusim. This ֲ“free sharingֲ” of information seems too good to be true. Like commnusim. כ"ו באדר 22.3.09 נח איש צדיק? דמותו של נח בראי המדרש לאורך הדורות היו צדיקים והיו תמימים והיו שהיו מהלכים לפני ה'. רק אחד הצדיקים זכה לכך שכל תיאורי הצדיקות ייאמרו בו ביחד. נח. ושוב, חז"ל מפתיעים אותנו. למרות שלל הקומפלימנטים שהפסוקים מעניקים לנח, המדרשים מתלבטים – האם נח אכן היה צדיק? מאת דניאל שרשבסקי ב' אדר 26.2.09 מהו הניגון שהתלווה לבריאת העולם? באיזה עולם אנו חיים? עולם יציב ושליו או שמא עולם רועד ורופף? אם נדמיין תזמורת שליוותה את בריאת העולם איזו מוסיקה מתאימה לאירוע שכזה? בטהובן או באך? דניאל שרשבסקי מאיר את הפסוקים בעזרת המדרש תגובה: Big help, big help. And supreltaive news of course. Big help, big help. And supreltaive news of course. י"ד שבט 8.2.09 גירוש האדם מגן עדן בראי המדרש מה היה קורה אילו האדם לא היה אוכל מן העץ? שאלה זו עולה בראשנו כבר בפעם הראשונה שאנו שומעים מהגננת בגן הילדים על חטא אדם הראשון. ר' חנינא מציג עמדה לפיה הגננת לא סיפרה לנו את כל הסיפור... היכנסו לפשיטא ותוכלו לשתף אותנו בפרשנותכם. כ"ט טבת 25.1.09 קריאות מדרשיות- 'על התוהו ובוהו שהיה ועודנו' מקראנט בשיתוף עם אתר פשיטא מעלה מדור חדש – 'קריאות מדרשיות' במדור זה נקרא מידי שבוע מדרש שיציג מבט ייחודי על אחד הנושאים הנלמדים. דניאל שרשבסקי יציג ניתוח של המדרש ובעקבות הניתוח הגולשים מוזמנים לדיון על הטקסט ב'קהילת מדרש' של פשיטא. והפעם – 'על התוהו ובוהו שהיה ועודנו' – האם התוהו ובוהו אכן נעלם עם תחילת הבריאה? האם פרק א' שכולו טוב ופעמיים כי טוב, אכן מהווה תיאור הולם של המציאות? המדרש מפקפק בכך. תגובה: יש מימד אנרכיסטי בקביעה שהעולם הוא תוהו ובוהו, האם היהדות לא תופסת את העולם כמסודר וטוב? תגובה: איזה יופי! כה כסלו 22.12.08 האם חנוכה מוזכר בתנ"ך? "חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך..." האם חנוכה מוזכר בתנ"ך? מנין הוא צץ? בספר מקבים נכתב סיפור גבורה היסטורי על מלחמת החשמונאים ביוונים ובמתייוונים, אבל אצל חז"ל הפך הסיפור לאגדה על נס פך השמן. מדוע? כל מה שרצית לדעת על חנוכה תגובה: ירא תגובה: ^_^ י"ט חשוון 17.11.08 ראיון עם אברהם אהוביה, כותב סידרת "תנ"ך רם" ראיון עם אברהם אהוביה, מורה לתנ"ך, מחנך, וכותב סידרת "תנ"ך רם". אהוביה מספר על אהבתו לספר הספרים וקורות חיוו השזורים בספר. כמו כן הוא משתף אותנו בלבטים הכרוכים בפרויקט "תנ"ך רם", בהתמודדות עם הביקורת והצורך "להנגיש" את התנ"ך לדור הצעיר. ח' חשוון 6.11.08 ארמון מפואר וגנים מלכותיים ברמת רחל מקראנט יצא לפגוש את פרופ' עודד ליפשיץ, ונשאב אל מסתורי העבר. מי בנה את הארמון המפואר ברמת רחל? האם הוא עדות לשיעבוד או סמל כוח ופאר? סטודנטים מכל העולם וילדי גן עומלים יחד בנסיון להבין את העבר. ההנאה מובטחת. תגובה: ששר אם אני זוכרת היטב את מאמרו של אהרוני, הוא ייחס את שרידי הארמון דווקא ליהויקים, וזאת בגלל שרידי צבע אדום שנמצאו, שמתאימים למתואר בירמיה כ"ב - קירות ארמונו של יהויקים המשוחים בששר. כך בכל אופן לימדתי עד עתה... יא תשרי 10.10.08 מקראנט מארח את סוכות מה אנו מְצוּוִים לעשות בסוכות? ל שמוח בו "והיית אך שמח!", לקרוא לו "הֶחג" ,לשבת במבנה ארעי ללא קירות, לנופף בהדס, ערבה, ולולב, להתיז מים, להתקהל בהמונינו, להתפלל לגשם, ועוד... (מאת גשר מפעלים חינוכיים) כ אדר ב' 27.3.08 משה שפריר, משורר השואב את השראתו מהתנ"ך מקראנט מארח את משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה, אשר התנ"ך מלווה ומעצב את פועלו וכתיבתו. הצצה אל דמויות תנ"כיות דרך שירתו של משה שפריר. תגובה: שני איפיונים בשירתו של משה שפריר קראתי בעיון את שלושת השירים של משה שפריר, שהופיעו ב"מקראנט מארח" וכן גם את השירים שבספרו "שירי קין ושירי מקרא אחרים" - והתרשמתי בעיקר משני איפיונים המייחדים, לדעתי, את שירתו: א. בשיריו הוא מעלה שאלות פילוסופיות נוקבות, כמו בסיום שירו "כי האדם עץ השדה", כשהוא שואל: "האם האדם הוא כעץ השדה ?". כלומר, האם הוא טוב ביסודו, או ש"רבה רעת האדם בארץ וכל-יצר מחשבות לבו רק רע כל-היום" (בראשית, ה 5) ב. בשיריו הוא מרבה להתייחס לדמויות מקראיות טראגיות, כמו בת-יפתח ורצפה בת-איה (בלדות שמופיעות בספרו הנ"ל), או פלטי בן-ליש, האדם הבוכה מרוב אהבה לאשתו מיכל בת-שאול, שנלקחה ממנו בכוח. בשיר זה (שהוא הראשון ב"מקראנט מארח") הוא משתדל דווקא להציג את הדמות הכאובה הזאת באופן הומוריסטי, על-ידי כתיבת ארבעה חמשירים, הקשורים זה בזה. תגובה: 2 ספרי שירה שכתב שפרירעל דמויות תנ"כיות מעניינים ומאתגרים אני מכיר את המשורר והחוקר משה שפריר שנים לא-מעטות, וברצוני לציין ששני ספריו האחרונים העוסקים בדמויות תנ"כיות ("שירי קין ושירי מקרא אחרים" , הוצאת תמוז, שנת 2000 ו"שירי חידון התנ"ך", הוצאת יונתן גורל, שנת 2006) מציגים גישות מעניינות ובלתי-שיגרתיות בנסיון לרדת לפשר מעשיהם ואופיים של דמויות אלה. מומלץ, איפוא, למורי התנ"ך בבתי-הספר לקרוא בספרים אלה ואולי גם לצטט בשיעורים כמה שירים מהם - לשם הרחבת דעת התלמידים. בברכות, אריה שלו ו' באדר 12.01.08 רן כהן והיהדות השאלון עם חבר הכנסת רן כהן נכתב ע"י "גשר מפעלים חינוכיים", ופורסם לראשונה במדור ynet יהדות. כהן היה מבטל את הציווי "הקם להרגך השכם להורגו", עם הנביא ישעיהו הוא היה דן בהשלכות הכיבוש, ועל פירות ים הוא לא מוותר. חבר הכנסת הוותיק ממרצ מספר על לימוד התנ"ך בבגדד, ודורש מאלוהים "לחשוף את פרצופו האמיתי". לשאלון המלא תגובה: אנושיות ושוויוניות מאוד בולטת האנושיות של ח"כ רן כהן, הסובלנות והפלוראליזם בהם הוא מתייחס לכל. ערכי הרוח שלנו חזקים ביותר ולכל איש הזכות לפרשם כראות עיניו - שבעים פנים לתורה- ואף אחד אינו יכול לקבוע כי שלו טוב מזה של הזולת. איש באמונתו יחיה, בלה. תגובה: ערב רב כופר בולס נבלות וטרפות...אביך מתהפך בקברו !!! 25.11.07 מוטיבים אגדתיים בספר יונה - חלק ב ישראל ליבוביץ, מורה ותיק לתנ"ך ואורח קבוע במדור "מקראנט מארח", מתחקה אחר אופי כתיבתו של ספר יונה, ובמיוחד אחר המוטיבים האגדתיים שבו (חלק ב של מאמר שחלקו הראשון התפרסם במדור לפני כחודש). ב כסלו 12.11.07 שרון שולטי מספרת על כתר ארם צובא שרון שולטי, תלמידת תיכון אליאנס כיתה י', מספרת על הקשר האישי שלה לדף האבוד מכתר "ארם צובא" שחזר לאחרונה לארץ. תגובה: עלי והצליחי שרון ריגשת אותי בהתיחסות שלך שמחתי שתרמתי לך . מעריכה את תבונתך הרבה,ושטחי ההתענינות הרבים שלך, וכמו שנאמר "התפוח לא נפל רחוק מהעץ" תגובה: נתראה באוהל הירוק! תגובה: כל הכבוד!! היי שרון זאת רוני! הכתבה נורא יפה.. כל הכבוד.. תגובה: מרגש תודה רבה תגובה: חשוב מאוד שחכתי משו ..יש לי עוד 9 ימים יומולדת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תגובה: קצת פירגון.. שששרררוווננניייי!! כתבה באמת יפה.. רואים כמה שזה היה חשוב לך (ולא משנה כמה סיפרת לי על זה..)גם אני לא האמנתי שהחזקת את הדף המוזהב.. אבל בתור אחת שמדקלמת את התנך בע"פ-מגיע לך!! כל-הכבוד! רק שכחת להזכיר: אמי סוווווווווווווווווווווזי! : ) תגובה: כל הכבוד את צריכה להוות השראה כלפיי שאר הצעירים של היום כ"ז בחשוון, 8.11.07 טעה או הוטעה ע"י בן צרויה לדברי אסף וול, התקדים שיואב מנסה להישען עליו בשולחו את האישה מתקוע להתייצב לפני דוד, אינו מתאים למקרה. התבוננות חדשנית ב"תרגיל" של יואב בן צרויה. תגובה: לא חוקים אלא מנהגים. שלום גיורא, אם נדייק, אין מדובר בכלל בחוקים. מדובר בשני מנהגים אשר ניתן לקיים רק אחד מהם. האחד הוא מנהג גאולת הדם, שהתורה מתנגדת לו (באמצעות חוקי רצח בשגגה); והשני המנהג להקים את זכר המת על נחלתו (שנזכר בחוק היבום). מובן, שיואב מתמרן את דוד, אבל על פי הסיפור הוא עושה זאת למען דוד עצמו. אני מסכימה, שאין כאן התייחסות לסיפור קין והבל. עמירה תגובה: giorafisher@gmail.com שלום אסף תודה על כתיבתך המרתקת שאתה מביא כאן ובמקומות אחרים. במקרה הזה אני לא בטוח שאני מסכים אתך. מהיכן הביטחון שלך שיואב מסתמך על תקדים קין והבל. אני לא מוצא לכך רמז בכתוב. ההסבר שלי הוא שונה: אל המלך הגיעו אותם המקרים יוצאי דופן שבהם הצדק המשפטי נוגד "את הצדק הטבעי" (משהו בדומה ללסיפור משה קצב שבו לכולם ברור שקרו דברים לא טובים אבל על חלקם חלה התיישנות ובאחרים קשה ההוכחה) . זו הסיבה שדוד נופל בפח של כבשת הרש (שהרי יש דין מפורש מה יש לעשות לגונב כבשה וטבחה ,אך ברור שבמקרה כזה העונש לא ממש"יזיז" לעשיר שהיה מודע לקשר העמוק בין האיש וכיבשתו . דבר דומה אנו מוצאים בסיפור של האשה החכמה מתקוע: הסתירה בין החוק המחייב של דין רוצח וגאולת דם לבין מצוקת האם. לכך לדעתי התכוון המחבר: בשני המקרים דוד קובע את גורלו:פעם אחת לחומרה ופעם אחרת לקולא ,בשני המקרים ההשענות היא על החוק הקיים ולא על תקדים קין והבל. בברכה גיורא 28.10.07 מוטיבים אגדתיים בספר יונה - חלק א ישראל ליבוביץ, מורה ותיק לתנ"ך ואורח קבוע במדור מקראנט מארח, מתחקה אחר אופי כתיבתו של ספר יונה ובמיוחד על המוטיבים האגדתיים שבו. תגובה: קצת מוזר שלום רב, נגעת בנקודות מעניינות אך לא שכנעת אותי. קודם כל, כן יש הגזמה בספר יונה בהרבה כיוונים זה עדיין לא אומר שהכל דמיוני. שנית, דווקא חזרה בתשובה (מהירה וחשודה, מסכימה) של תושבי נינווה היא החשובה כאן והיא מוכיחה את כוחה של תשובה. בנוסף - ספר יונה מעלה במלוא חריפותה את שאלת נביא האמת ונביא השקר (כפי שהוא נתפס בעיני החברה), הם לא יודעים מה באמת היה קורה אילו... דבר נוסף - מה זה השיפוט הערכי הזה של מלחים בני זמננו? איך אתה יכול לדעת? כמו כן- הם זובחים לה' לא כי הם פתאום מאינים בו ורק בו אלא כי זה הדבר ההגיוני לעשות, הוא האל שצריך להגיד לו תודה באותו רגע מבחינתם. ודבר אחרון והכי חשוב- מה זה שגיאות הכתיב האילו? על טבעי ועל זמני (ולא אל טבעי ואל זמני כפי שמופיע פעמים רבות) וכברת דרך ולא קירבת דרך. יישר כח, מרב, אה ושכחת לדבר על ההאנשה (של הים, של הדג, של האנייה, של הקיקיון וכמובן של בעלי החיים ואלי עוד) 21.10.07 רציחות פוליטיות במקרא לקראת יום הרצח ה- 12 של ראש הממשלה אנו מעלים ראיון עם אילן אבקסיס, דוקטורנט להיסטוריה של עם ישראל שכותב דוקטורט בנושא: רציחות פוליטיות במקרא. תגובה: למורה זקנה ממורה זקן אני חושב שהקישור בין רצח רבין לרצח גדליה נובע מהתחושה (המוצדקת או לא) שעל ידי רציחות אלו שינו המתנקשים את מהלך ההיסטוריה של עם ישראל, לא לטובה. בברכה גיורא תגובה: רצח גדליה לא היה הרצח הפוליטי הראשון. די כבר עם האימרה החבוטה הזו. מלכים נרצחו על רקע פוליטי הרבה לפני שאמא של גדליהו חשבה להרות אותו. מה ההתעקשות להיצמד אל הטענה שגדליה היה הראשון שנרצח? מדוע כל התלמידים מגיעים אלי בכיתה י"א עם הטענה הזאת? זה נמצא באיזה שהוא ספר לימוד? אפילו בת"ל התלמידים לומדים על אמון בן מנשה שנרצח ע"י מתנקשים (עבדיו). אני באמת מבקשת להבין ולא להתנגח. 15.10.07 יאיר קורן והתזה הגדולה יאיר קורן מעיד על עצמו שהרגיש חוסר עז וצמא להיסטריה. הוא החל ללמוד באופן עצמאי והתמקד בשלוש תקופות שונות: התקפה שקדמה להתנחלות, המקבים וראשית הציונות. במשך שנים הוא קרא והחל מגבש רעיונות ייחודיים על מוצא עם ישראל, מוצא השבטים וארוע מכונן אחד שהדים רבים לו משובצים בכל ספרי התורה. תגובה: ישר כוח ד"ר יאיר קורן שלום וברכה בעבודותי אני מצטט אותך , ערכתי סיכומים מפרקים מעבודתך במסגרת הביבליוגרפיה שאני מביא. כל הכבוד , ישר כוח , שמשי חנוך hshimshi@bezeqint.net תגובה: אתר חדש שלום רב ברצוני לעדכן על אתר חדש לעבודתי http://sites.google.com/site/israeloriginsite קריאה מהנה תגובה: מוצא השבטים תודה על ההתענינות והשאלה. ברור שאינני מסוגל במסגרת תשובה על שאלות לפרט יותר משפרטטי בעבודה. כל המעונין בפירוט מוזמן ליצור איתי קשר ישירות , טלפון ליצירת קשר הוא03-9327631. כתובתי: יאיר קורן, הדקלים 22 כפר-סירקין. להשתמע יאיר קורן תגובה: שאלה לגבי זיהוי הירדן עם יד סוף קראתי, התרשמתי שהושקעה כאן עבודה של שנים. ההסברי על ארוע אחד שהשירו את רשמיהם משכנעים. אבל הזיהוי של כל המקומות מחוץ לישראל כמקומות בישראל תמוה. אני לא מבין כיצד הוא יצר חיבור בין הירדן לים סוף? מישהו יכול להסביר את ההגיון 7.10.07 מוקדם ומאוחר במגילת רות האם מגילת רות היא טקסט מאוחר שהתחבר סמוך לתקופה הפרסית או שמדובר בטקסט קדום המתוארך לתקופה שקדמה למלוכה בישראל. הגיג מאת אסף וול כט אב 13.8.07 סוס מרכבה ושני רוכבים חמושים בספר שמות אנו נתקלים בפסוק הצופן בתוכו סתירה לוגית, "וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם" ( י"ד 7 ) אם פרעה בחר את שש מאות הרכב היוצאים למרדף, הכיצד זה שלקח את כל רכב מצרים? פיתרון חדש מאת אסף וול תגובה: שאלה ותשובה מעניינות מה שהכותב אומר לגבי אופני המרכבות הוא נכון - ויתכן שהפסוק המדבר על "ויסר את אופן מרכבותיו וינהלם בכבדות" במסגרת סיפור חציית ים סוף מכוון לעובדה שבתנאי שטח קשים היו מפרקים את המרכבות ומסירים את גלגליהן. אבל, יתכן כי התשובה לעניין השש-מאות רכב קשורה פחות במה ש"באמת" התרחש במצריים והרבה יותר באופי ובסגנון הספרותי של המקור המקראי ש"מספר" עליה... במילים אחרות: יתכן מאוד שלא "באמת" יצאו שש-מאות מרכבות או שש-מאות רוכבים לרדוף אחרי "בני ישראל" הנמלטים ממצרים, אלא ששוב יש לנו עסק עם אותו סופר שאוהב לשבץ את המספר 600 בכתביו - שש-מאות אלף כמניין הגברים הלוחמים בקרב בני ישראל ההולכים במדבר, שש-מאות בני דן בפרשת בית מיכה, וכד'... אגב, כותב תגובה זו אינו נמנה על ה"רוויזיוניסטים", רחמנא ליצן, ואפילו לא על ה"מינימליסטים". אבל בכל מה שקשור למספרים כמו 40, 300, 400, 12,000, וגם 600/600,000, אני תמיד מעדיף את השאלה/פתרון הספרותיים על פני נסיון להסביר... תגובה: מה הוא המסר המקראי אליו אתה מתכוון? כניסת הפרשים לשדה הקרב מעסיקה מאוד את ההיסטוריונים ופרק י"ד הוא פרק מפתח בדיון הזה. הנה לך דוגמא לספר שעורר הרבה רעש בקר חוקרי ההיסטוריה של ע"י וחוקרי ההיסטוריה הצבאית. בנוסף, הפרדוקס הזה בפסוק, העסיק את פרשני המקרא. אם לא הפרשנות המסורתית ולא המחקר האקדמי, מה כן ? תגובה: מה זה חשוב? האם באמת השאלה הזו מעניינת אותנו? האם לא חשוב יותר המסר המקראי? כ"ג בסיוון, 9.6.07 מקראנט מארח את צביקה גל, ארכאולוג, חופר מצודת ראש זית מה הקשר בין החפירה שערך ד"ר צביקה גל במצודת ראש זית לבין המסופר בספר מלכים א' פרק ט'? זאת ועוד בריאיון שערך מקראנט עם ד"ר גל, אשר בשנות השמונים חפר מצודה המתוארכת למאה העשירית לפסה"נ והוא מגולל את סיפורה המרתק. תגובה: בקשה מד"ר ענבר מאחר שאני קורא תמים שאינו בקיא בחומרים האשוריים מהמאה ה-10 לפסה"נ אשר עוסקים בכנען (ארץ ישראל?) וגבולותיה הבין לאומיים בתקופה זו, אני מבקש מד"ר ענבר לפרט יכאן קצת יותר באיזה תעודות אשוריות מדובר ומה הן בדיוק אומרות - וזאת כדי שלא אני ולא קוראים תמימים אחרים נפול, חלילה, בתמימות, לאותה מלכודת שאליה נפל, לפי הטענה, מר צבי גל... תגובה: ראש זית , המאה העשירית ותולדות ישראל צביקה גל , שאני מאד מאמץ אתץ גישתו הארכיאולוגית והמקראית , היה צריך ללמוד מחדש מה היו גבולותיה של ארץ כנען בתקופת המקרא ולא ללכת שולל אחר חורשים שהותירו אחריהם תלמים של אי אמיתות היסטורית וגיאוגרפית . אני מציע כי צביקה גל יחזור לאנאלים האשוריים וינסה להבין מהם ומהמקרא , היכן משתרעת כנען , יישוביה הישראךליים והיהודאיים ומשם לצאת להגדרות וזיהויים ישוביים מקראיים . כב בניסן התשס"ז 10.4.07 ליאורה יהלום כותבת שירה בהשראת המקרא ליאורה יהלום, אומנית ומנחה מפגשים של בתי מדרש, מספרת מעט על עצמה ומשתפת אותנו בחלק קטן משיריה, הכתובים בהשראת רעיונות וסיפורי המקרא. תגובה: לליאורה היקרה מאד מרגש לקרוא שירים של אדם שמכירים כאדם יוצר אבל לא כמשורר וזהו פן נוסף מיוחד שנוסף לכל כישוריך. אוהבת אותך מאד. תגובה: את גדולה מהחיים ליאורה יקרה! אני חייבת לומר שהשירים שלך רגשו אותי במיוחד. מה שהופך אותם למרגשים זה שהם מובילים ללב, והלב כבר לוקח למקומות עמוקים. פשוט נפלא! תגובה: מדהים! ליאורה יקירתי! לא ממש יכולתי לתת שם לתגובתי עם קריאת השירים. הם עשו לי משהו שנזקקתי לזמן כדי להבין... שהרי אני מכירה אותך משכבר, באי אלו גילגולים, עם השנינות,הרהיטות, הרגישות והתבונה העצומה שלך... אבל איכשהו השירים האלו באו ממקום אחר: בוגר, בשל ומפויס יותר. ואותי......... הם תפסו בבטן. באהבה מימי תגובה: איזה עושר איזה כישרון את כותבת מדהים, הצבעים, המקרא הם רק כילים נוספים. הכשרון האמיתי שלך הוא פה - בשירה ובכתיבה המנימליסטית . איזה כישרון גדול איזה עושר...ואושר. תגובה: א.ת.א ליאורקה אוצרת יקרה מפז מי חכם ויידע נפשך, רוחך הצבעונית, שלא נחה לרגע, מחפשת אפיק חדש לזרימה, ליצירה. שמח בשמחתך על שזפון השירים. אכן, גם ה"אינטרטרנט" - הוא ערוץ לרוץ בו. נשיקות ורק בשמחות תגובה: א.ת.א ליאורקה אוצרת יקרה מפז מי חכם ויידע נפשך, רוחך הצבעונית, שלא נחה לרגע, מחפשת אפיק חדש לזרימה, ליצירה. שמח בשמחתך על שזפון השירים. אכן, גם ה"אינטרטרנט" - הוא ערוץ לרוץ בו. נשיקות ורק בשמחות שמוליק תגובה: נכס איזה עומק, איזו רגישות. מאחר וחויתי שני פרקים ב"בית מדרש" במחיצתך ומאחר וחלק מציורייך מפארים את בייתי הצנוע, כל שנותר לי לומר לך, יישר כח! תגובה: ההוכחה כי אין ישן וחדש בעולמינו שמחתי לפגוש בך לשמוע עם דבריך ולמדתי כי צמיד המקורות הנחשבים כדברים ישנים אינם כלל ישנים אלא חדשים ומתחדשים וכנ"ל גם הדברים המודרנים החדשים הינם ישנים ומתישנים והחיים עם בליל אחד גדול שיצירת התנ"כית הינה אחת המובילות ברעיונותיה את העבא את ההוה וגם את העתיד ויש להתרכז בם ,ללמד מהם וליצור בעזרתם הווה ועתיד. מפגשים שלך אלו הקשרים עבר והווה עם הבעה של חשיבה,תחושה,רצוןומשאלה לגבי העתיד אשר נשענים על "המקורות התנכיים" הינם נהדרים והלוואי והרבה היו עושים זאת בחיי היום יום שלנו. עלי והצליחי ואני גאה להכיר אחת כמוך. משה פ. תגובה: שואבת מן המקורות ליאורה יקרה: שירתך עשירה, מפתיעה ומרגשת. מגישה את חכמת ההתנהגות האנושית בצורה יוצאת דופן ומקורית. אוהב את פועלך כאומנית וכיוצרת. יצירותייך בשלות ובעלות מסרים ברורים וחדים. יישר כוח. תגובה: תענוג ליאורה יקרה, להכיר את העושר שבך ממקור אישי ולהתוודע שוב שוב אליו במקומות חדשים ומפתיעים...כמה נעים...כמה נפלא ומעורר השראה. תודה! תגובה: הפתעה ליאורה, הכרתי אותך כאדם וכאמנית, ובאמצעות השירה פגשתי ממד נוסף שלך. מאחר שאני מכירה את ציוריך, יכולתי לחוש עם קריאת השירה, איך כתיבתך וצביעתך משולבות יחד ומשקפות את השמירה על הגבולות למול הפריצה מהם. או במלים אחרות: שיריך מדובבים את ציוריך, וציוריך צובעים את שירתך. תגובה: נפלא!! על שירה לא ידעתי דבר ואף פחות מכך, אך שירייך רגשו וגרמו לי הנאה רבה כל כך החיבור של האישי עם המקרא מקורי ומעורר מחשבה וכולם יחד חושפים כשרון נפלא. גגישתך ההומניסטית והאוניברסלית משוקעת במילים והם יחד יוצרים אנסמבל עשיר של מקורות וטעמים כמברוח התקופה אקנח באימרה, שלא תפסיקי לכתוב אף פעם!! תודה, תמיר טו בניסן התשס"ז 3.4.07 המקרא והזמר העברי - עמיר בניון ואבנר בן נר / רוני מגידוב כיצד ניתן להיעזר ביצירתו של עמיר בניון לשם הוראת סיפורו של אבנר בן נר? - רוני מגידוב מדגימה כיצד ניתן להסתייע בשירים עכשוויים ומוכרים לצורך הוראת סיפורי התנ"ך. מאמר המשך למאמרה: "הזמר העברי בשירות המורה לתנ"ך". תגובה: תודה לרוני מגידוב תודה לרוני מגידוב על המאמר היפה. הצעה נוספת לשימוש בשיר- בירמיה פרק ב' פסוק 2- בתיאור האהבה בארץ לא זרועה- אפשר להשתמש בשירו המקסים של דני סנדרסון "דון קישוט" . תגובה: תמיד מעניין ומרענן לקרוא את רוני מגידוב אני מתכוונת לאמץ לי דרך זו ובמיוחד רעיון זה שהעלית 19.3.07 מפגשים עם התנ"ך - רקע להצגה של "אנסמבל עיתים" "מפגשים עם התנ"ך": יצירתם המשותפת של תיאטרון "אנסמבל עיתים" ותיאטרון הקמארי, מבוססת על ההצגה "ויאמר וילך" . ענת דור כותבת על הרקע המקראי של הקטעים המועלים בהצגה ומצרפת תשבץ בנושא. ניתן לחלק את התשבץ לתלמידים שצפו או שיצפו בהצגה. ההצגה "ויאמר וילך" היא אירוע תיאטרוני ייחודי הכולל שירה, תנועה ומוסיקה. ההצגה ייצגה את ישראל בארבעה עשר פסטיבלים בינלאומיים יוקרתיים וזכתה לפרסים ולאותות הוקרה מרובים הן בישראל והן בחו"ל. להזמנת ההצגה ניתן לפנות ל"איבגי הפקות": 03-5251070, 054-4341510 כה באדר התשס"ז 15.3.07 קווים לדמותו של מחבר ספר איוב - מאמר מאת ישראל ליבוביץ חלק שלישי ואחרון של המאמר. תגובה: (המשך) ובכלל הראיות מהארמית כפי שניתן לראות בהמשך מאמרך הרבה מהן מבוססות על הנחות כי אכן המחבר התכוון למה שהחוקר חושב שהוא התכוון. זה שניתן לפרש פסוק על סמך השוואה של איזו שהיא מילה בו לשפה אחרת לא מוכיח את צדקת הטענה למרות שזהו משחק מאוד חביב על חוקרי מקראלמיניהם עד שהם יודעים לפרש את אותם הפסוקים ואותן המילים בכמה שפות שונות. ודאי שההנחות המוגזמות על זה ששכחו לתרגם חצי פסוק או שתרגמו אותו באופן לא מדוייק אין ליהתחשב בהן - בדרכים כאלה אפשר לפרש כל דבר. והנה אתה בעצמך הראית על חולשת טענות החוקרים בנוש זה אלא שבמקום להימלט מן המקום הזה לזרועות הבטוחות של כיווני מחקר אחרים (מחקר התוכן למשל) העדפת ליצור יצור כלאיים מטענות שני החוקרים הללו. עוד יורשה לי להזכיר כי הארמית לא הומצאה בימי שיבת ציון. ארמית אפילו במקרא עצמו מצאנו כבר בבראשית ובירמיהו. מי יימר לך ששרידי הארמית שבאיוב אינם שרידים של ארמית קדומה יותר מזו של ימי בית שני? (שכאמור שונה בתכלית מספר איוב כפי שיוכל להשתכנע כל מי שרפרף איא אילו דפים באיוב ובספרים הנ"ל). תגובה: איוב קרא את התנ"ך או התנ"ך קרא את איוב? 1. פתחת את המאמר בשלל "דוגמאות שמצביעות על כך שמחבר ספר איוב הכיר את ספרי המקרא האחרים, לעתים השתמש בשפתם כלשונם וככתבם ולעתים שינה את לשונם שינוי כלשהו" כלשונך. הדוגמאות שהבאת הן מהתורה מהנביאים ומהכתובים כוללים פסוקים מדברים ומעמוס ומאיכה שמכולם שאל איוב. דהיינו איוב נכתב אחרי מגילת איכה לשיטתך. אולם המסקנה המתבקשת במקרים כאלה היא בדיוק הפוכה - כל ספרי התנ"ך "הכירו" את ספר איוב ואם להיות מדוייקים יותר הכירו ביטויים ספרותיים ורעיוניים שמופיעים באיוב, מהסיבה הפשוטה שאיוב קדם לרובם או שהיה בן זמנם. באיוב יש חומר מקורי (לא רק רעיוני) שמובא בצורה אותנטית וברוחב כזה שלא תמצא בשום מקום במקרא, כמו תיאוריו את ימי הראשית. יתר על כן חומר זה ברובו אבד ולא נמצא בשום ספר אחר בתנ"ך ולפיכך לא יכל איוב לשאוב מן הספרים שציינת. השמות והמקומות שבאיוב בבירור מצביעים לתקופה עתיקה כמו גם הלשון והסגנון ביחס אל האל. לכן אם נסכם ראשית מאמרך מראה בדיוק על ההפך ממה שניסית להראות! 2. "וכן משתקף בו סגנון של עברית מקראית שנשתרבבו בה מילים וצורות דקדוקיות ארמיות וערביות – סגנון זה מאפיין את ראשית בית שני, עת השפה הארמית שלטה בכיפה." - איך ניתן בכלל להשוות בין לשונו של ספר איוב לספרים אחרים מהתקופה הנ"ל?! בהמשך לנזכר בסעיף הקודם לשונו של איוב כוללת מילים עבריות עתיקות רבות שהן יחידאיות בתנ"ך. ללשונו העברית המגוונת של איוב אין אח ורע ואפילו לא בספרי ישעיהו. אבל לדעתך זהו הסגנון של ימי בית שני?! אתמהא! 3. למעשה ההשוואות שערכת כאן נעשות מתוך ראיה פשטנית מאוד. אם באיוב נמצא ביטוי שנמצא גם בספר אחר, אין זה מעיד לא שזה הכיר את זה ולא ההפך, אלא רק ששניהם הכירו סגנון משותף - אולי מספר שאבד ואולי סגנון שמעולם לא נכתב על ספר, ואולי כשמפריד ביניהם ספר או סופר יחיד או רבים. אין בכל ההשוואות שערכת כדי להצדיק את טענתך שאיוב הכיר את שאר ספרי התנ"ך ו "שינה את לשונם שינוי כלשהו, כדי להביע את רעיונותיו המקוריים". 4. קשה לצאת כנגד אדם המשוכנע בצדקתו כשהוא מבוסס על מחקר לשוני. אך מחקרי הלשון הללו הם עסק למקצוענים והקושי לעמוד על טיבם ואיכותם הוא רב מאוד. הקושי הוא כה רב עד שאיני בטוח כלל כי הוא יכול לעמוד כנגד טענותיו של קויפמן למשל, שהיה מומחה לאמונות התנ"ך מומחיות לא פחותה ממומחיותם של החוקרים הלשונאים שהסתמכת עליהם בתחומם. למעשה בסוגיה זו לא ברור כלל מדוע אתה מעדיף להסתמך על הלשונאי ולא על מומחה התוכן. כה באדר התשס"ז 15.3.07 קווים לדמותו של מחבר ספר איוב - מאמר מאת ישראל ליבוביץ חלק שני של המאמר. כה באדר התשס"ז 15.3.07 קווים לדמותו של מחבר ספר איוב - מאמר מאת ישראל ליבוביץ מאמרו של ישראל ליבוביץ, מורה לתנ"ך, מבקש לברר את "דמותו הספרותית של מחבר ספר איוב", מתוך הנחה שלא ניתן לגלות את זהותו ההיסטורית. בתוך כך הוא בודק את היקף ידיעותיו של מחבר הספר, בוחן את לשונו, מברר את מוצאו ומסכם מהם מטרותיו ומסריו - חלק ראשון. תגובה: ספרו של פרופ' חננאל מאק המאמר הזה טוב ומעניין. הרוצה להקיף את הנושא של איוב עליו לקרוא את ספרו של חננאל מאק: "אלא משל היה" איוב בספרות הבית השני ובעיני חז"ל. זהו אחד הספרים המופלאים המקיפים והמרתקים ביותר הקיימים בנושא זה של איוב. המחבר שהוא עצמו, תלמיד חכם ועילוי, מביא, לאחר מבוא מקיף, פרק העוסק באיוב, זהותו ומשפחתו, פרק (שלישי) דן בזמנו, מקומו ומוצאו של איוב, הפרק הרביעי עוסק ברעי איוב; הפרק החמישי דן בגדולתו ונפילתו; הפרק השישי דן בדמותו הרוחנית של איוב בעיני חז"ל. פרק שביעי - איוב בעיניו של ר' יוחנן ופרק שמיני מרתק ממש - כמו כל הספר - התרגום הארמי לספר איוב. והפרק המסיים - דרשות נבחרות מדברי חז"ל לספר איוב. הספר יצא בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן ולצד פרק מסיים המחבר מביא ביבליוגרפיה מקיפה ומפתחות. הספר הזה הוא אחד הספרים המרתקים ביותר שקראתי אודות איוב. איוב נראה כאן לא רק מתוך סיפורו המרתק. עולמם המופלא של חז"ל קם לתחייה, דיעותיהם, דרך חשיבתם ודרך הבנתם את העולם והמקרא נחשפים כאן ביד אומן. תגובה: איוב? מאמר מאוד מעניין. לדעתי רצוי לעיין אף בJudaica בערך איוב אותו כתב גינזברג בהתיחסו למבנהו של הספר והתפיסות השונות באשר למורכבות המבנה. כל טוב, בלה. ט באדר התשס"ז 27.2.07 מקראנט מארח את אסף וול לאחרונה התפרסם באתר ynet פרוייקט "מכתבים מהתנ"ך". הפרוייקט מרַכז מכתבים הנכתבים על ידי דמויות תנ"כיות הפונות לאנשים אמיתיים בני זמננו בבעייה או בטענה כלשהי. המשיבים משתדלים לייעץ ולעזור לפונים בעזרת כישרונם וניסיונם. יצאנו לשוחח עם יוזם הפרוייקט - אסף וול. * לצפייה במכתבים דרך מדור "חדשות התנ"ך" של מקראנט לחצו כאן. תגובה: יזמה מבורכת, אבל... היזמה כשלעצמה מקורית מאוד ומבורכת. עם זאת יש להשמר מהפרזה בשימוש בשיטת "תנ"ך בגובה העיניים" שתגרום לזילותו בעיני הציבור. בכל מקרה, אולי מתוך שלא לשמה יבואו לשמה, לכן אני מברך בהסתייגות זו על המוגמר. יישר כח! תגובה: אתה תותח! תגובה: מילים כדורבנות כל הכבוד! תגובה: אסף כל הכבוד! תגובה: נכון ולא נכון אסף טוען נכונה שלחברה הישראלית דרושה בדחיפות תוכנית אשר תקדם את לימוד מדעי הרוח החל מגיל צעיר ועד לקביעת תחום זה כלימודי חובה בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה. דומני כי זוהי דרך ראויה ביותר להוצאת הישראלי המצוי מביב השופכין האנטי-תרבותי והאנטי-מוסרי שבמימיו הוא משכשך לרוב. עם זאת, אינני מצטרף לעמדתו של אסף לפיה על התנ"ך להיות החוט המקשר העיקרי בין יהודים וישראלים. זאת משום שהתנ"ך תמיד התפרש ותמיד יתפרש בדרכים שונות ומגוונות, וכל עוד לא ננעלו שערי הפרשנות (וטוב שכך) - קשה לראות בטקסט זה גורם חברתי מקשר. תגובה: בהצלחה אסף קיבל על עצמו פרויקט יומרני מאד , אני מאד מקווה שיצליח אחרת , מצב התנ"ך ימשיך להיות בכי רע. תגובה: אסף, חזק ואמץ מאוד! סבא שלי, שעד ימיו האחרונים לימד מורות וגננות את הוראת התנ"ך על פי תמונות וציורים פעילויות ועוד, בטח מתמוגג שם למעלה..... מרחיב ומעודד את הלב לראות המשכיות הדור הצעיר בלימוד התנ"ך לילדים כמו שצריך, וברמתם. למרות שגם למבוגרים לא יזיק להתרענן קצת. תגובה: אתה חושב נכון חבל שאף אחד במדינה הזאת לא יעשה עם זה כלום. תגובה: ישר כוח ,בהצלחה בפרוייקט שיציל את החברה המתפוררת . תגובה: לאסף, כל הכבוד על הפרויקט המבורך. תגובה: אחלה פרוייקט! כל הכבוד ז באדר התשס"ז 25.2.07 תחרות תחפושות תנ"כיות של מקראנט אתר "מקראנט" מכריז על תחרות תחפושות תנ"כיות. הציעו רעיון לתחפושת תנ"כית וכיצד להוציא אותה אל הפועל. פרס מובטח למקום הראשון!!! תגובה: להתחפש למשה קונים פאה לבנה מתולתלת לובשים גלבייה לבנה או חלוק לבן (לדוגמא אלו מתחפושות קיסרים) מכינים מקל הליכה מעץ (לדעתי עדיף מזית) אפשר לחבר לקצה נחש צעצוע או לצייר עליו נחשים. הולכם עם סנדלים או יחפים. אפשר גם לצבוע את היד בלבן ולקחת כלב לשים עליו סוודר כלבים לבן עם פאות מתולתלות (לחפש הכלב לכבשה) תגובה: איך איך מכינים נח בתיבה תגובה: יוסף בבור.סולם יעקב משיח על חמור לבן תגובה: סולם יעקב תגובה: יוסף בבור, סולם יעקב ,נח בתיבה יוסף בבור לבשתי בגד פסים על חישוק הדבקתי סול ועליו חיות ונכנסתי לתוכו. הכנתי סולם מפוליגל ועליו מלאכים וענן לבשתי בגד בהיר ו"כפייה "את הסולם נשאתי על הגב כמו תיק. נח בתיבה מפוליגל חום עשינו תיבה אני נכנתי לתיבה שהיתה תלויה עלי מסביב הדבקנו חיות מפלסטיק על הראש חבשתי "כפייה" תגובה: יוסף בבור, סולם יעקב ,נח בתיבה יוסף בבור לבשתי בגד פסים על חישוק הדבקתי סול ועליו חיות ונכנסתי לתוכו. הכנתי סולם מפוליגל ועליו מלאכים וענן לבשתי בגד בהיר ו"כפייה "את הסולם נשאתי על הגב כמו תיק. נח בתיבה מפוליגל חום עשינו תיבה אני נכנתי לתיבה שהיתה תלויה עלי מסביב הדבקנו חיות מפלסטיק על הראש חבשתי "כפייה" תגובה: אז מי ניצח בתחרות? זה קצת מביך שפרסמתם על תחרות כזו ולא אפשרתם למשתתפים דרך ליצור קשר. עתה, איך תוכלו להעניק את הפרס המובטח? אם בכלל יש כוונה כלשהי לממש את ההבטחה שבסופה 3 סימני קריאה... תגובה: רונן - תחפושת מדהימה!!!! תגובה: תחפשות של אלוהים החלטתי להתחפש לאלוהים - יש אשר יגידו גם משה שיורד מהר סיני... - בכל מקרה התחפושת מורכבת מגלימה לבנה וסגולה, וברקים על הראש וביד. והרי לפניכם התמונה תגובה: מלכים א' וב' אשתי ואני הלכנו פעם למסיבה כאשר התחפשנו למלכים - עלי היה כתוב א' ועליה ב'. תגובה: איוב מציעה ללבוש שק ולהראות רע מאד - מלוכלך, כלי חרס ביד. דווקא הלך לי לא רע. תגובה: הבריאה (בראשית א) מתחילים מלמטה: 1. נעל אחת שחורה ואחת לבנה = אור וחושך 2. מכנסיים כחולות כשעל רגל אחת עננים ועל רגל שנייה בועות או דגים= שמים ומים. 3. חולצה שעל הבטן ציור של אי = מים ויבשה ואת הזרועות הירוקות מדשא לקשט בפירות זרעים פרחים. = דשא, זרע ופרי. 4. על הפנים מציירים שמש וירח (קל מאוד! ואם רוצים להשקיע אפשר לצבוע חצי מהפנים בשחור בשביל הירח הלבן, וחצי שני בלבן בשביל השמש הצהובה-כתמתמה). = שני המאורות הגדולים. 5. על הראש שמים פאה שאותה ממלאים בחיות צעצוע קטנות (להדביק או לקשור אותן לפאה- כדי שיהיה נוח). = שרצים, עופות, תנינים, בהמות ורמש. 6. תסתכלו במראה. מבסוטים? גם אלהים היה "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד". וזה מביאנו לשאול: האם שכחנו יציר בריאה נוסף? תסתכלו שוב במראה על הבבואה מלאת הנחת שלכם... "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בר' א 27)=האדם. תגובה: גדעון הבן שלי התחפש בשנה שעברה לגדעון. עם החרב, השופר, הכד והלפיד. יצא יופי. השנה הוא רוצה להתחפש למגילה....אני עוד לא סגורה איך עושים את זה בדיוק. תגובה: המרגלים אפשר להתחפש בזוג לשניים מתוך 12 המרגלים, כאשר לבושים השניים בכותנות (בד ערבי) ובזרים למראשותיהם. וסוחבים מקל (מקל מטאטא) על שכמותיהם, ועליו תלויים גפנים גדולים (כדורי קלקר צבועים). תגובה: אשת פוטיפר לפני שנתיים התחפשתי לאשת פוטיפר כאשר שמתי על עצמי הרבה איפור, חלוק בית ממשי ומעין צעיף נוצות. התלמידים שלמדו איתי את הסיפור מאד התלהבו. ד באדר התשס"ז 22.2.07 פרשת תרומה - בין הון לקדושה פרשת השבוע בבית מדרש "קולות": משה מאיר מדבר על פרשת תרומה. מאיר בוחן את ההתפתחות החלה במערכת היחסים בין אלוהים לעם המשתקפת בדרישה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמ' כה 8). על פי מדרשי חז"ל תהליך בניית המשכן הוא חלק מסיפור התבגרות העם מחד, וביטוי לגעגועי אלוהים לעמו מאידך. ב באדר התשס"ז 20.2.07 משנכנס אדר מרבין בשמחה "משנכנס אדר מרבין בשמחה"... פורים מאופיין ברוח שטות, בעליזוּת ובקלילוּת. לפני שאווירת ההילולה משתלטת, אנחנו מציידים את הגולשים במעט חומר על החודש, ובפיוט "אזכיר חסדי אל" אשר מגולל את סיפור מגילת אסתר. כא בשבט התשס"ז 9.2.07 החוגים למדעי היהדות במכללת "בית ברל" – דפי מידע מקראנט מארח את מכללת בית ברל, המזמינה את ציבור הסטודנטים להכיר את תכני החוגים ללימודי יהדות במכללה: החוג למקרא, החוג לתרבות יהודית והתוכנית ליהדות חברתית. חוגים אלה מציעים עיסוק במקרא ובטקסטים נוספים מן התרבות היהודית לצד דגש על מעורבות חברתית ועל חינוך. ב בשבט התשס"ז 21.1.07 ראיון עם מחבר הספר "העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא" - ד"ר שמעון בר-אפרת לאחרונה קיבל "מקראנט" מד"ר בר-אפרת רשות לפרסם באתר את ספרו "העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא". הספר זמין לקריאה במדור "מאגר המידע" . מחבר הספר, ד"ר בר-אפרת, נענה לבקשתנו להתראיין בעבור האתר. בר-אפרת סיפר לנו על חייו ועל עבודתו כמורה וכחוקר מקרא, ועל התעניינותו בחקר הסיפור המקראי. תגובה: חבל על דאבדין ולא משתכחין האיש היקר הזה נפטר היום. אך הוא הותיר לנו את הספרים והמאמרים שכתב, והרבה זכרונות. לספרו של שמעון בר-אפרת 'העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא' היה חלק חשוב במשיכה שלי כלפי התחום של הסיפור המקראי. שמעון היה חוקר חשוב אך מעל לכול הוא ראה עצמו כמורה, וכפי שאמר לי, החשיב את עבודתו כמורה (בתיכון שליד האוניברסיטה) יותר מאשר את המחקר. בשנת 2003 זכיתי להתיידד אתו ועם אשתו, לאה. כל ביקור בביתם היה חוויה מעשירה. אני כבר כל-כך מתגעגעת. תגובה: תודה תודה, מיקי, על המחמאה תגובה: תודה עמוקה לדר' בר אפרת הייתי תלמידה שלך בתיכון, ומעולם לא הודיתי לך על האוצר שהענקת לי. דרך ההוראה שלך פתחה בפני לראשונה את ספר התנ"ך לקריאה: לקריאה חוקרת, לקריאה אישית, למחשבה, להתרגשות. עברו מאז 25 שנה, ואני עדיין זוכרת את שיעוריך, חלק מהידע והתובנות, ואת הענין האמיתי והאהבה למקרא שהוקרן ממך, את הידע המעמיק. תודה. תגובה: בקשה האם אפשר לקבל את כתובת האימייל של שמעון בר אפרת? כתובתי שלי: moshe_m@shi.org.il תגובה: שמעון בר-אפרת שמעון בר-אפרת נראה לי אדם מאוד מכובד! כל-הכבוד לו !! ישר כוח! אני מאחלת לך שתמיד תצליח כמו שהצלחתה עד כה בברכה, רחלי תגובה: חוג לתנ"ך שלום עליזה, לפני שאוכל לענות על שאלתך, עלי לשאול אותך כמה שאלות: האם את מתכוונת לתת חוג לתנ"ך או להשתתף בחוג כזה בהדרכת מישהו אחר? באיזו עיר או איזה יישוב את גרה? איפה למדת תנ"ך עד כה ומה רמת ידיעותיך בתחום זה? תגובה: חוג תנ"ך מוצא חן ביני מאוד הרעיון שלחוג שבועי בתנך. הייתי מבקשת מד"ר בר אפרת הנכבד להסביר לי איך לקיים חוג כזה. יז בטבת התשס"ז 7.1.07 מצגת בעקבות ביקור בקומראן בן ציון לזר, משתתף בטיולים ברחבי הארץ במסגרת "מכון אבשלום", שלח לנו את רשמיו מסיור באתר ההיסטורי קומראן באמצעות מצגת המכילה תמונות והסברים על המקום. תגובה: יצירת קשר איך יוצרים קשר עם בן ציון לזר? miki@gatejet.com מיקי תגובה: ירושלים מצגת קומראן היא לא הראשונה משלך שהגיעה אלי, המצגת פשוט עושה חשק להגיע למקום, אף כי אינני מיטיבת לכת, מה לעשות... האם מקצועך או עיסוקך העיקרי הוא, כמו שנכתב: שוט בארץ והתהלך בה"? (וגם צלט אןתה, למרות שזה לא ממש כתוב במקרא). תודה, אנא צרף אותי לרשימת מכותביך. תגובה: יופי, יופי! תודה עבור המצגת המאלפת והמלמדת. א בטבת התשס"ז 22.12.06 זיהוייה של התולעת מספר יונה מחקר חדש מראה שהתולעת שפגעה בשיח הקיקיון בספר יונה היא זחל המוכר בשם Olepa schleini. זחל זה הוא היחיד שבאופן קבוע נטפל לצמח הקיקיון ועל ידי ייבושו גורם לו נזק משמעותי. המחקר מראה התאמה בין מאפייני הזחל ובין מאפייני התולעת המופיעה בספר יונה. תגובה: Good info Hello! ekdagfd interesting ekdagfd site! תגובה: Cheap viagra Very nice site! תגובה: Cheap viagra Very nice site! cheap cialis http://aieypxo.com/toxvos/4.html תגובה: Cheap viagra Very nice site! [url=http://aieypxo.com/toxvos/2.html]cheap cialis[/url] תגובה: Cheap viagra Very nice site! תגובה: Cheap viagra Very nice site! cheap cialis http://aieypxo.com/toxvos/4.html תגובה: Cheap viagra Very nice site! [url=http://aieypxo.com/toxvos/2.html]cheap cialis[/url] תגובה: Cheap viagra Very nice site! תגובה: Cheap viagra Very nice site! cheap cialis http://yieapxo.com/qroxasq/4.html תגובה: Cheap viagra Very nice site! [url=http://yieapxo.com/qroxasq/2.html]cheap cialis[/url] תגובה: Cheap viagra Very nice site! תגובה: Cheap viagra Very nice site! cheap cialis http://oixapey.com/rqavqs/4.html תגובה: Cheap viagra Very nice site! [url=http://oixapey.com/rqavqs/2.html]cheap cialis[/url] כ"ו בכסלו 17.12.06 מבט נוסף על פרשת דוד ובת שבע, מאת ישראל ליבוביץ מאמרו של ישראל ליבוביץ, מורה לתנ"ך, מציג את סיפור אירועי דוד ובת שבע כסיפור שנכתב על ידי מתנגדי בית דוד שרצו להכפיש את שמו. ליבוביץ מעלה תמיהות המובילות לאפשרות שהאירועים לא התרחשו באמת. תגובה: שאלה שאפשר לשאול המאמר מאפשר חשיבה נוספת, לאו דווקא על סיפור דויד אלא על כל סיפור מקראי אחר וזאת כשקשה לנו לקבל אותו ערכית . אין צורך לנסות לבדוק אם אכן היה או לא? זאת לא חוכמה . לדעתי כשקשה לתת הסבר החוכמה ההיא שם ולא במקום אחר . מעניין על איזה סיפורים עוד חשב המחבר שהם "שתולים " במקרא , פעם ראשונה שאני שומעת רעיון כזה . מבחינתי אין ולא כלום בדבריו , כי אם כן היכן הצופן התנכי ? י"ד בחשון 5.11.06 הזמר העברי בשירות המורה לתנ"ך - חלק א/ רוני מגידוב שירים רבים נכתבו על התנ"ך, בעקבות התנ"ך, כמדרש על סיפורי המקרא, ולא פעם מתוך עימות עם הכתובים המקראיים. רוני מגידוב, במאמרה "הזמר העברי בשירות המורה לתנ"ך " מדגימה כיצד יכולים שירים מעין אלו לשמש מקור לא אכזב בהוראה. תגובה: שילוב שירים בהוראת תנ"ך שילוב שירים מודרניים ופחות מודרניים בהוראת התנ"ך מוסיף פן מרענן וחדשני בלמידה. אני נוטה לשלב שירים בכל פעם שהדבר עולה בידי. תלמידי מגיבים בחיוב רב לגיוון זה ודנים בעניין בחומר הנלמד, תוך התייחסות להשפעת המקרא על מחבר השיר או הפזמון. בד"כ, גם זוכרים שיעורים כאלה כחויתיים לאורך זמן. תגובה: שיר ליחידה של חיי הפרט והכלל שירו של עידן רייכל " הינך יפה" מדגים את הפרק העוסק בשיר השירים. הדימויים הרבים הלקוחים מתוך שיר השירים משתלבים ללחן נפלא ולמקוריות מדהימה. מתחבר לתלמידים ושוב פותח בפנינו צוהר לשילוב בין המקרא לשירה העברית המודרנית. תגובה: גישה מעניינת ומזמינה הגישה לשלב תכנים תרבותיים, כגון שירים מתחום הזמר העברי, בלימודי התנ"ך מבטיחה הזדמנות טובה להפוך את לימודי התנ"ך למשהו חוויתי ולקרב את לב התלמיד למקורות. יתרה מזו, בכל הזדמנות שהשיר יושמע באוזני התלמיד הוא יזכה לחווית לימוד חוזרת. כ"ד בתשרי 16.6.06 חוקים אידיאלים בספר דברים י"ב-כ"ו ישראל ליבוביץ , במאמרו "חוקים אידיאלים בספר דברים י"ב-כ"ו" עומד על כך שבתוך חוקת ספר דברים שובצו חוקים שאין אפשרות לבצע אותם באופן מעשי , והם בבחינת "חוקים אידיאליים". מהם חוקים אלה? מדוע הם אינם מעשיים ובעיקר - מדוע למרות שאינם מעשיים שובצו בחוק? הן השאלות המרכזיות שבהן עוסק המאמר. י"ג באב, 6.8.06 ביקור בגן החיות התנ"כי בירושלים ביקור בגן החיות הוא תמיד כיף, בעיקר כשאתה מבקר בגן החיות התנ"כי בירושלים! המיקום נהדר, אדריכלות הנוף מרהיבה והחיות נחמדות כל כך ... כמורה לתנ"ך תמיד תמהתי מה פשרו של גן החיות התנ"כי, ולכן שמחתי מאוד על ההזדמנות לחקור סוגיה זו לעומק באמצעות שיחה עם סיגלית דביר, מנהלת השיווק ויחסי הציבור של הגן. הידעתם שבגן החיות התנ"כי מצוי האוסף הגדול ביותר של בעלי חיים המוזכרים בתנ"ך, עד לרמת דיוק של המין? זאת ועוד, בכתבה המלאה. תגובה: You really saved my skin with this inofrmatoin. Thanks! You really saved my skin with this inofrmatoin. Thanks! תגובה: תלונה בשבת 8-3 ביקרתי עם משפחתי בגן החיות ונהננו מאוד היה נפלא מקום מקסים אך דבר אחד העיב על הכל השמירה בכניסה היתה מתחת לכל ביקורת כאשר נכנסנו אף אחד לא בדק אותנו מלבד לקבל מאיתנו את הכרטיס כניסה בעלי נכנס לגן עם נשק ואנו נכנסנ ו עם שקיות גדולות מאוד ואף אחד לא שאל או בדק אותנו באיזור הסתובבו הרבה מבקרים ערבים לדעתי ולדעת משפחתי המקום לא היה מאובטח משום בחינה , ועוד כל זה קרה לאחר הטבח בירושלים בבקשה נא לדאוג לבדוק מבחינה ביטחונית טוב יותר לפני שיהיה מאוחר ואז תצטערו על כך , כאשר יצאנו אמרנו לאחת הבנות שעומדות בשער מה שראו ענינו וקיבלנו תשובה מאוד לא עינינית עם משיחה בכתפים כשהערתי שזה לא צריך להיות כך היא אמרה שהיא תעביר את זה הלאה שהיא מאוד לא נשמעה לי רצינית ורצתה להיפטר ממני נא להתיחס ברצינות לתלונה. בתודה מראש דליה טל' 0547660240 תגובה: אתר מדהים, ברמה עולמית ה' באב, 30.7.06 בעקבות התנ"ך עם גליה דורון בשנתיים האחרונות גליה דורון כותבת למדור "מראה מקום" במקראנט. דורון, בעלת העבר העשיר של מורה לתנ"ך, רכזת וכותבת ספרי לימוד, והווה רווי בטיולים ובהרצאות, התפנתה לשיחה על התנ"ך, שבילי הארץ והיחס שלה להוראת התנ"ך. תגובה: התנך שייך רק לדתיים? לשני קודמי: במקום לברך על מי שמקרבת את התנך לקהל אתם עוסקים בהאם הפירוש נכון לדעתכם או לא נכון. הספר מעולה! וכיף לטייל איתו ולראות היכן קרו הדברים, שלא לדבר כי זו דרך נכונה וחוויתית יותר ללמד ילדים ובני נוער. תגובה: אני איתך אני דתי מאמין בתנך כתורת חיים ולא כספר היסטוריה וגם לי לא מתאים דרך הכתיבה שלה בספר... אני איתך צריך להחרים את הספר... תגובה: תזהרו לא לקנות את הספר .תקראו בו לפני תגלו שכל הספר מלא במסרים של רפורמים היא מציגה את הקשיים ההסטורים בכך שהאבות נפגשו עם פלשתים כך"האם עורך הסיפורים ,מאוחר יותר ,הניח שבאזור זה חיו פלישתים מאז ומעולם ולכן חשב שאבימלך פלשתי? ועוד ועוד לכל אורך הספר מציגה את אלוקים כאחד שיודע רק דברים כלליים .בקיצור רפורמית .זהירות ! כ"א בתמוז, 17.7.06 דן אוריין, מנהל הפרוייקט "עמי העולם כותבים את התנ"ך" דן אוריין, ראש מדור ספרות במשרד החוץ ומנהל הפרוייקט "עמי העולם כותבים את התנ"ך", מספר על אירוע השקת הפרוייקט שהתקיים בכפר מע'אר בגליל והרחק משם ב... אירופה. "... בבוקר יום אביב פסענו במעלה הכביש הגלילי בואכה מע'רה, ממש כמו שבט תנ"כי המחפש מרעה לצאנו... ועמנו קבוצה של עתונאי חוץ נלהבים לרעיון, שבאו לסקר את הפסטיבל ואת השקת 'עמי העולם כותבים' בשפה הערבית..." תגובה: תנ"ך בערבית היכן אני יכול למצוא תנ"ך בערבית ללא טקסט או הערות בעברית תודה מראש רפי י"ג בתמוז, 9.7.06 מיכאל סבן, חוקר משחקי לוח קדומים מיכאל סבן, ארכיאולוג רשות העתיקות, חוקר ערד וחוקר לוחות משחקים עתיקים, מספר על מחקרו "משחקים בעת העתיקה". לדבריו, ההתעניינות בנושא ההחלה בעת שהיה שותף למשלחת החפירות בערד ובפירסום החפירה. כיום הוא מעוניין לחשוף את הציבור הרחב לתרבות המשחק. תגובה: Got it! Thanks a lot again for hlepnig me out! Got it! Thanks a lot again for hlepnig me out! תגובה: משחק סנת לא שמתם הוראות למשחק סנת תגובה: המשחקים המוצגים בעין יעל ניתן ליצור קשר עם מיכאל סבן, חוקר משחקים עתיקים ויוזם המייצג באתר ליצירת קשר עם מיכאל סבן: miki60@013.net.il תגובה: איפה אפשר להשיג שלוטםל- פרט לעין יעל- איפה אפשר להשיג את המשחקים הללו? יח סיוון 14.6.06 נופי מים בספר בראשית והשפעתם על המחבר מאת ישראל ליבוביץ פרקים א'-י"א בספר בראשית משופעים בקטעים המתארים שפע מים החל בתיאור הבריאה, פרק א', והמשך בסיפור גן עדן, פרקים ב'-ג' והשיא פרקי המבול, פרקים ו'-ח'. היכן יכלו פרקים אלו להתחבר? לדברי ישראל ליבוביץ, כותב ותיק למקראנט מארח, באזור מסופוטמיה – בימינו ארץ עירק. ארץ זאת שופעת מים וביצות המתאימים לתיאורי סיפור הבריאה. תגובה: המסקנה אינה מבוססת גם בארץ ישראל היו ביצות בעבר כמו סביב אגם החולה למשל. סיפור הבריאה מתייחס למים כיוון שלמים יוחסו במסורת הכנענית תכונות על אנושיות: הים והנהרות זכו להאלהה. תעלות מים להשקייה היו נפוצות גם במצרים ולא רק בעיראק. ואין סיבה להתייחס לכל הפרקים מא' ועד יא' כחטיבה אחת. תגובה: מענין! דרך חדשה להתייחס אל שתי החטיבות בבראשית. תודה! י' בסיוון, 6.6.06 סופרמן ושלמה המלך במאמר זה סוקר אלי אשד - בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית - את הגלגולים השונים שעבר התנ"ך במדיום הקומיקס. מדיום הסיפורים המצוירים, שהוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות ביותר כיום, בעיקר בקרב ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים. כידוע, מאז ומתמיד שימשו סיפורי התנ"ך נושא פופולארי ביותר בקרב ציירים ואמנים שונים כמו מיכאל אנג'לו ורמברנדט, ודומה היה שכשייווצר מדיום הקומיקס - גם התנ"ך ימצא שם מקום מרכזי. תגובה: פינק גם הוציא את "ההגדה של זבנג" בשנת 2000 תגובה: הוספות על פינק *ב"דיאט זבנג 4" יש קומיקס הפותח את הספר בשם "צו פספוס" המספר על יחסים בין דתיים לחילונים. *ב"זבנג 6", בקומיקס " זבנג! קודש לחול" מסופר גם כן על הנושא הנ"ל, הפעם מזוית אחרת, כוללת יותר, ובתוכה משולב סיפור דוד, בת שבע ואוריה. *בסדרה "זבנג", שמשודרת בימים אלה בשידור חוזר בערוץ 7 ב"הוט", בפרק 14- "המחסל", נעשתה גם כן התייחסות לתנ"ך, בכיוון יותר יומיומי- הפרק נפתח בכשלונו של תלמיד במבחן בתנ"ך ומתפתח לכיוונים די מוזרים... כתבה טובה ומקיפה; לפניה לא ידעתי הרבה על שי צ'רקה. ד' בסיוון, 31.5.06 מדוע היה כדאי לקבל את התורה? חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. במעמד ההוא בסיני לפני אי-אלו שנים, נמסר לנו תמצית הקוד המוסרי של חוקי החברה האנושית. מקראנט יצא אל השטח - אל המורים לתנ"ך, אשר במשך כל השנה "מרביצים" תורה ושאר ספרי מקרא לתלמידים - כדי לברר מהו לדעתם הפסוק שבשבילו היה כדאי לקבל את התורה. תגובה: איזה יופי! איזה יופי של בחירות, אילו הסברים יפים. הייתי רוצה שתרחיבו את ה"פינה" הנפלאה הזו. תגובה: כל הכבוד על הרעיון הרבה שמות שהכרתי ועשכיו יודעת איך הם נראים כ"ה באייר, 23.5.06 כיצד החלטתי להיות מורה לתנך? זיכרון ליום ירושלים "למה ירושלים לא מוזכרת בספר התורה?" שאל אותי בטון של יום-יום, כאילו שאל "למה האוטובוס מתעכב?". משה בן טובים מספר כיצד פגישה מקרית לחלוטין עם אדם זר בירושלים, הובילה אותו כעבור שנים להירשם לחוג למקרא. מי אמר שאין גורל? . תגובה: חן חן לכל המגיבים תגובה: היה מורה של אמא שלי מרבה להזכיר אותו עד היום תגובה: דור הנפילים מר בן טובים היה מורי בבית הספר העממי.מהנפילים אנשי השם,שחנכו דור שלם לאהוב תנ"ך,פגשתי אותו לפני כחצי שנה לא נס ליחו ולא כהתה עינו. תגובה: תודה רבה מרגש ומחמם את הלב,נחוח נשכח של ירושלים של פעם כא אייר 19.5.06 הפסוק הכי בעייתי בתנ"ך- אבי תירוש על פרשת בחוקותי בימים אלה צוות מקראנט החל בהפקת סרטוני וידאו בהם דמויות שונות מדברות על "התנ"ך שלי" – הפסוק שמדבר אלי , הסיפור שתפס אותי וכדומה. אם מישהו היה רוצה להכריז על מבצע הפוך- מה הפסוק הכי בעייתי בעיני בתנ"ך? המועמד שלי לתפקיד היא פסוק המסתתר לקראת סוף פרשת השבוע שלנו : "כָּל-חֵרֶם, אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן-הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה: מוֹת, יוּמָת" (כ"ז,29) תגובה: פרשנות מגמתית ופרובוקטיבית למה לא ללכת על הקלאסיקות? תגובה: הצילו איפה הפסוק הזה הסתתר כל השנים? למה לא שמעתי עליו? האם הדרך שאתה קורא היא הדרך היחידה לקריאת הפסוק? הצלחת לערער אותי נורית יד אייר 12.5 דרור אוברמן על פרשת אמור דרור אוברמן מתייחס בדבריו לחלקה האחרון של פרשת אמור- ויקרא כ"ד 1-- 23 העוסק במריבה במחנה ישראל. לדברי אוברמן התורה מתמקדת לפתע בסיפור מריבה אשר מלמד כי הדיון בגורמים המשפיעים על התנהגותו ופעולותיו של היחיד, רלוונטי לימינו אלה, לא פחות מלתקופת המקרא. ד אייר 2.5.06 מקראנט מארח את איריס יניב איריס יניב היא מורה ותיקה לתנ"ך, מדריכת מורים ו... עוד הרבה דברים נוספים. יניב משוחחת בגילוי לב על לימודי המקרא, הוראת התנ"ך והתזה שכתבה בנושא הוראת המקרא בבית הספר. תגובה: שותפה לאהבה אני מודעת כמו כולם לבעיות שאת מעלה ומציעה את הדברים הבאים; לשלב דרמה ,הומור, להפוך אירועים תנכיים לרלבנטים באמצעות הדגמות מהחיים. ובעיקר ללמד מתוך אהבה למקצוע, תאמינו לי זה עובד! תגובה: איריס אכן את אשת חיל והינך עוזרת בדפים שאת שולחת וברעיונות המוצלחים תודה על הכל תגובה: בהחלט אפשר ללמוד ממך המון. יש לי הצעה קטנה: לדעתי מעניין להשוות את הלימוד בבתי הספר הדתיים לחילוניים. האם יש בעיות משותפות שעולות ( כמו קשיים בדמויות או בדמות האל), האם גם שם השפה קשה, האם יותר קל להם להתחבר לטקסט, ועוד. אני יודעת שעבודת הדוקטורט היא ארוכה, אולי שווה להכניס פרק על זה או יחידה קטנה, אבל אני באמת לא מבינה דבר וחצי דבר בחינוך. ראיתי בתיזה שלך רק ראיונות עם מורים. אני חושבת שיהיה מעניין לראיין או להעביר שאלונים לתלמידים עם שאלות כגון: מה קשה להם בשיעורי תנ"ך, מה הם אוהבים במיוחד, מה לדעתם הופך שיעור תנ"ך למעניין. פה יש סקירות ספרותיות ארוכות על איכויות של מורה שתלמידים מעדיפים, על אופן הוראה וכו', ואת יכולה לקשר את זה לתנ"ך. תגובה: לאיריס איריס! כרגיל, נהנתי! אכן, רואים את הזיק בעיניים בכל פעם שאת מלמדת. אביתר. תגובה: אכן, הוראת המקרא בבתי הספר חייבת לעבור שינויי ומהר. שינוי שכזה צריך להיות מערכתי. התלמידים מתקשים בשפת התנ"ך, שבשבילם זו שפה זרה לכל דבר. הילדים לא מתחברים לנושאים הנלמדים בכיתה, ומאחר והם לא מבינים את הטקסט הנלמד מעטים אוהבים את המקצוע הנלמד וכן, אחוזי ההצלחה במבחני הבגרות לא מזהירים במיוחד, בלשטון המעטה. מה צריך לעשות? לשנות את השאלות במבחני הבגרות. לשנות את הטקסטים הנלמדים. לבחור טקטסים רלוונטיים, אקטואליים, טקסטיים עם ערכים, וכך לחבר אותם לתנ"ך, שהוא ספר נפלא בעיניי. נקודה נוספת חשובה לא פחות, מורים חייבים, להגיע להשתלמויות, ופשוט להתחיל ללמד אחרת. ישנם מורים המלמדים בשיטה הישנה, המשעממת כלומר, המורה מכתיב בכיתה מאיזה ספר מסויים (והיום הספר שהפך לאורים ותומים הוא,כמובן, הספר של פלורה ויניצקי) במשך 45 דקות ובזה הסתיים השיעור, וכאשר תלמיד אומר בכיתה ששיעורי תנ"ך לא מעניינים, תשובת המורה היא: אין מה לעשות, זו תוכנית הלימודים. הוראת התנ"ך בכיתה חייבת להיות חוויתית לתלמידים. אסור לנו לשכוח נקודה חשובה שכזו. הנושא שאיריס עוסקת בו נשמע מרתק, מעניין, ואני בטוחה/מקווה שיתרום בהמשך השנים הבאות. תגובה: תשובה לאביה אביה, תודה על הפרגון. אשמח לראות אותך שוב בהשתלמויות שלי, ואשמח לשלוח לך את התיזה למייל האישי שלך, אם תרצי. איריס תגובה: מענין, מאתגר, מעורר תודה לאיריס ולמי שראיין. ממפגשינו בעבר ומקריאת תגובותייך ותרומתך למקראנט - ברור לי שאת בין הכוחות המניעים והמובילים המשמעותיים ביותר בהוראת המקרא היום בארץ. יש לך השפעה עצומה בהשתלמויות שאת מובילה - ונפלא שאת ממשיכה בזה - יש לי תכנית להצטרף שוב להשתלמות שלך בתשס"ז כדי להמשיך להתעשר. נושא התיזה והדוקטוראט שלך מאד מעניינים אותי - ואני רוצה לקוות שאצליח למצוא הזדמנות לשוחח איתך על מחשבותיי בנושא... ושוב, תודה! תגובה: תגובה לבלה תודה על התגובה התומכת! איריס תגובה: תגובה לענבל איני יכולה להבטיח שהמחקר שלי ישפיע על המערכת. זה תלוי במערכת, במידה רבה. בכל אופן, יש עוד זמן. אני רק בתחילת הדרך המחקרית. תודה על ההתעניינות. תגובה: מאוד מעניין ויש לי שאלה אני מבינה שאיריס יניב עוסקת במחקר של הוראת התנ"ך וקשיים בהווה- מחקר מאוד משמעותי בעיני, שיתן תוקף לתחושות בטן. שאלתי- האם עתיד להיות קשר בין המחקר לבין דרכי ההוראה ותכניה- באופן מערכתי? האם זהו מחקר אקדמי "שיישאר על המדפים", או מחקר שאכן יגרום לשינוי מעשי ? ענבל תגובה: ריענון אמיתי איזה יופי של ראיון ואיזה יופי של מורה. אני ממש מעריצה ותמהה איך אחרי כל כך הרבה שנים איריס אינה שחוקה ומאוהבת במקצועה, בדיוק כמו נערה צעירה שזה עתה פגשה באהוב ליבה. כל הכבוד! יש תקווה למקצוענו עם מורים ומדריכים כאלה. יישר כוח! ל ניסן 28.4.06 אודי אריכא על פרשת תזריע- מצורע על פניו נראה כי פרשת תזריע- מצורע עוסקת במחלה גופנית- מדבקת בשם צרעת. אולם אודי אריכא טוען שקריאה פשוטה של הפרשות אינה משאירה מקום לספק: הצרעת אינה מחלה בעלת מאפיינים רפואיים רגילים, וגם הטיפול בה אינו גופני. כ"ג ניסן 21.4.06 פרשת השבוע- פרשת שמיני מאת ליאור גוטליב הכל החל כשורה. בני ישראל נקהלו אל המשכן כדי לחזות בהשלמת ימי המלואים. משה ואהרן ברכו אותם בשם ה' ואז נגלה כבוד ה' אל כל העם. אש שמימית ירדה לעיניהם ואכלה את כל הקרבנות על גבי המזבח. היש סימן גדול מזה כי עלו הקרבנות לרצון לפני ה'? הכל התנהל על פי התכנית. אולם עם הגעת הטקס אל שיאו, בשעה שכל העם נפלו על פניהם ונהנו מזיו השכינה, אירעה תקלה נוראה תגובה: מה החידוש? יג ניסן 11.4.06 ליעד שוהם מדבר על "החברים של אלוהים" ליעד שוהם, ערך דין צעיר מגבעתיים, התעורר יום אחד בבוקר והתחיל לכתוב על "החברים של אלוהים". זהו ספרו הרביעי ובניגוד לספריו הקודמים שעסקו, רובם ככולם, בו ובחייו הספר הנוכחי ענינו דמויות מקראיות שלא ניתן להם פיתחון פה ראוי בתנ"ך. מה הניע אותו לכתב ואיזה רומן נוצר בינו לתנ"ך- הכל בכתבה המלאה. ר"ח ניסן 30.3.06 סדר פסח אחר עדן שוקרון מכיתה ג בבית הספר לשפות ולתרבויות ברמת בית שמש, חזרה נלהבת מסדר פסח שנערך בבית הספר שלה. עדן מיהרה לכתוב ולשתף את גולשי מקראנט בחוויה, במיוחד לכבוד ראש חודש ניסן. כ"ז באדר, 27.3.06 ליקוי חמה ביום רביעי הקרוב יתרחש ליקוי חמה מלא, כאשר הירח החדש יעבור בין השמש לבין כדור הארץ. מקראנט מארח הצפין עד חיפה כדי לקבל הסבר על התופעה מד"ר יונתן בן דב, ד"ר למקרא המתמחה באסטרונומיה ובחישובי לוחות שנה עתיקים. ד"ר בן דב מסביר ומתייחס לתופעה המוזכרת גם בנבואות עמוס. תגובה: חומר קריאה על התיארוך והכרונולוגיה אפשר לקרוא בעברית בספרו של מ' הרן הנזכר בכתבה. על הטקסים האשוריים אפשר לקרוא בנספח לספרו של פרפולה: S. Parpola, Letters from Assyrian Scholars to the Kings Essarhadon and Assurbanipal, vol. II 1983 מגוון טקסטים מסוג זה במהדורה נוחה נמצאים בספר אחר של אותו מחבר: S. Parpola, Letters from Assyrian and Babylonian Scholars, Helsinki 1993 תגובה: קריאה נוספת היכן אוכל למצוא חומר קריאה על הטקסטים האשוריים המוזכרים כאן? תגובה: באמת מדהים! איזה יופי- הקישור בין התופעה הייחודית למקרא! ממש כיף! תודה! תגובה: מדהים מודהב שלא ידעתי שום דבר ממה שכתוב כאן פעם ראשונה שאני שומע על ההקשר המקראי כ"ג באדר, 23.3.06 פרופ' אהרון מאיר משוחח מתל צפית על ממצאים ייחודיים מקראנט מארח את פרופ' אהרון מאיר על תגליות חדשות ומסעירות מתל צפית. פרופ' מאיר עומד בראש משלחת חפירות של אוניברסיטת בר אילן, אשר חוזרת לתל מדי שנה וממשיכה לחשוף את חפיר המצור וממצאים אחרים. למרבית הממצאים יש זיקה מעניינת במיוחד למקרא. תגובה: This is exactly what I was loiokng for. Thanks for writing! This is exactly what I was loiokng for. Thanks for writing! תגובה: מסע חזאל הרבה לא ידוע על המסע, חוץ מכך שהוא הגיע לגת פלשתים, העיר הגדולה והחשובה בערי פלשת בתקופה זו, ואח"כ התכוון לעלות לירושלים. אין עוד מידע על המסע, לא במקרא, ולא במקורות חיצוניים. ידוע שחזאל ערך מסעות מספר נגד ממלכת ישראל הצפונית ובעבר הירדן. תגובה: שאלה על חזאל ראשית - תודה למקראנט מארח על הכתובות המענינות. ובהקשר הכתבה הזו- לא ממש הבנתי את המסלול של חזאל : מארם לגת ומשם לירושלים? גת דרומית לירושלים- לא? דרך איפה הוא הלך? אשמח לתשובה אם משהו מהקוראים יודע. ב אדר 2.3.06 אני רוצה להיכנס לספר בראשית היצירה "אני רוצה להיכנס לספר בראשית" היא אסופה של 5 שירים על דמויות מקראיות מספר בראשית וממגילת רות. היצירה, אשר נכתבה בידי נאוה סמל והולחנה בידי אלה שריף, עלתה על הבמה בפסטיבל אבו גוש 2005. מקראנט יצא לפגוש את היוצרות סמל ושריף, וחזר עם הביצוע המקורי של היצירה. פיתחו את הרמקולים והאזינו. תגובה: I told my grandmother how you hleepd. She said, ֲ“bake them a cake!ֲ” I told my grandmother how you hleepd. She said, ֲ“bake them a cake!ֲ” תגובה: מדהים! המשיכו לעסוק במלאכה,אין ספק-יש כישרון! הצלחתי להזדהות עם הכתוב בצורה מדהימה! תודה רבה. תגובה: חוייה מרנינה תודה רבה עבור החוייה המרנינה שחוויתי בשעה בה האזנתי לפרי עמלן של שתי היוצרות המופלאות. היצירה מוסיפה נדבך חשוב לטקסט המקראי, ומעוררת לחשיבה. יופי של עבודה. תודה, בלה. תגובה: חווייה!!! ממליצה לעמיתיי המורים למצוא דרך להשתמש בחומר שתרמו לנו שתי היוצרות ואתר מקראנט. אילוסטרציה חזקה מאד לדרך פרשנית/יצירתית והומניסטית,דרך שמחברת בין מעין התנ"ך מן העבר ובין כאבינו כיום... תודה!!! ב' באדר, 1.3.06 משנכנס אדר מרבין בשמחה "משנכנס אדיר מרבין בשמחה"... פורים מאופיין ברוח שטות, בעליזוּת ובקלילוּת, בניגוד לשאר חגי הלוח העברי. לפני שאווירת ההילולה משתלטת, אנחנו מציידים את הגולשים במעט חומר על החודש, ובפיוט "אזכיר חסדי אל" אשר מגולל את סיפור מגילת אסתר. ט"ו בשבט, 13.2.06 מקראנט מארח את יאיר הראל האתר "הזמנה לפיוט" הוקם כדי לאפשר גישה נוחה לציבור הרחב אל עולם הפיוט המושר בקהילות ישראל השונות, על היבטיו השונים והמגוּוָנים בעבר ובהווה. מקראנט יצא לשוחח עם יאיר הראל - מנהל האתר - על עולם הפיוט, וחזר משכיל ומצויד בשני פיוטים בהפקה מקורית של האתר. הכינו את הרמקולים! תגובה: למקצוענים רעיון יפה אבל קצת זר לאוזן הלא מקצועית/מערבית שלי תגובה: איזה יופי! כתבה מקסימה והאתר מקסים! נכס תרבותי אדיר! תחושה שנכסי התרבות שלנו ממ שניצלים בזכות רצון טוב ועשיה של כמה אנשים! תודה רבה! י' בשבט, 10.2.06 "הכנה לבגרות בתנ"ך לעולים חדשים" מקראנט מארח את שפרה בלוך, גימלאית, מורה לתנ"ך ומחברת ספר להוראת התנ"ך, "הכנה לבגרות בתנ"ך לעולים חדשים". שפרה מספרת שהספר נכתב כשהייתה מורה בביה"ס "אלוני יצחק", בית ספר שבו עבדה 27שנים. מאז העלייה הראשונה מרוסיה, בלוך לימדה עולים תנ"ך וספרות והכינה תלמידים לבחינת הבגרות בתנ"ך. בשש השנים האחרונות לעבודתה היא הדריכה מורות במסגרת הנחלת הלשון בעליית הנוער. ואז הוציאה לאור את הספר. בחלק האחרון של הספר יש למעלה מ-100 שאלות ממבחני בגרות לעולים, ותשובות ממחווני ועדת השאלון. שפרה אומרת כי היא שמחה להציג באתר מקראנט פרק מהספר, העוסק בהוראת מלכים א פרק כא: פרשת כרם נבות. לפרטים נוספים ולרכישה- 04-6388473 תגובה: איפה אפשר לרכוש? איפה אפשר לרכוש את הספר וכמה זה עולה? תגובה: היכן נתן לרכוש את הספר? ד' בשבט, 2.2.06 הקשר 2 הוראת ההקשר בשיעורי המקרא היא חלק הכרחי של עבודת המורה לתנ"ך. חינוך להתבוננות בהקשר הוא חינוך לקריאה נכונה מקיפה ומעמיקה של כל מצב - הן בחיים בכלל והן בלימוד תנ"ך בפרט. בטיפ זה מתייחסת רוני מגידוב להקשר. תגובה: כל כך נכון את נוגעת כאן בבעיה אקוטית שצריכה טיפול לפני הרבה דברים אחרים,הלוואי ומורים היו באמת מודעים לזה תגובה: כל הכבוד כל הכבוד על היצירתיות ועל העושר בדוגמאות המאלפות. כל זה מעבר לחשיבות הנושא שהצגת בצורה כה ברורה, ממחישה וחשובה. כמו תמיד ניתן רק להצטער על הזמן שאין לנו כדי שנוכל להעביר את כל הדברים הללו. כ"ט טבת 29.1.06 אפרים סידון, "התנ"ך בחרוזים" אפרים סידון, מחבר הספר "התנ"ך בחרוזים", מתראיין למקראנט. סידון מספר שהרעיון לכתוב את הספר נבע מאהבתו לתנ"ך והיכרות עם בני נוער וילדים שחסרים ידע והיכרות עם התנ"ך ויכולים להיעזר בספר כזה כי להבין יותר טוב, להתחבר, לאהוב את התנ"ך. * הראיון התפרסם לראשונה בגיליון פתשגן הכתב, יולי 2005, ולאור תגובות הגולשים הוא מתפרסם שוב במדור מקראנט מארח. תגובה: תודה על האירוח של אפרים סידון + הערונת... בהחלט מענין לדעת כיצד הגיע סידון לכתיבת הספר. קניתי את הספר ונהנית לקרוא קטעים ממנו לבני משפחתי הצעירים מידי פעם... לצוות מקראנט: שימו לב לטעות הדפוס בשאלתכם השישית - שיש לה גם גוון של מעידה פרוידיאנית לאור הנושא של השאלה... ושוב תודה. אביה כ"ד בטבת, 24.01.06 עמי העולם כותבים את התנ"ך "עמי העולם כותבים את התנ"ך" - מפעל חובק עולם אשר במהלכו ישתתפו מאות-אלפי בני אדם ממדינות שונות, אשר יכתבו את התנ"ך בכתב ידם, איש-איש את פסוקו. התנ"ך יִיכָּתֵב במסגרת המפעל בכתב ידם של אלפי מאמינים - בכל מדינה בתרגום השורר בה. מקראנט יצא לראיין את דן אורין, ראש מדור הספרות במשרד החוץ ,ומי שמוליך את הפרוייקט בעולם כולו. והוא חוזר עם הבטחה ללוות את המבצע. תגובה: אני גם כתבתי תגובה: יישר כוח יבורכו כל העוסקים במלאכה החשובה הזו, של הפיכת התנ"ך לספר הקרוב לליבות האנשים והמקרבם זה לזה. מי שכותב את פסוקו בשפתו, לבטח חש קרוב אצל הטקסט יותר מאחרים. יש המפעל זה מהמאחד בני אדם מכל העולם ללא הבדלי דת, גזע,מין ולאום. וזה היפה בתנ"ך - לכל אחד יש בו מקום. וכל אחד יכול למצוא, לפחות פסוק אחד המדבר אל ליבו. תגובה: יצירה תנ"כית חדשה שלום לעורכי האתר, שמי נאוה סמל ואני סופרת, הופניתי אליכם על ידי דן אוריין ממשרד החוץ שהמליץ שאצור אתכם קשר בנוגע ליצירה תנ"כית חדשה. זהו שיתוף פעולה עם המלחינה אלה מילך- שריף יצירה תנ"כית שאת מילותיה כתבתי, ואלה הלחינה ואשר בוצעה על ידי מקהלת רמת גן בניצוחה של חנה צור בפסטיבל אבו גוש בסוכות. היצירה "אני רוצה להיכנס לספר בראשית" שודרה גם בקול המוסיקה וזכתה לתגובות נפלאות. הייתי מאוד שמחה אילו הייתם מצרפים אותה לאתר. מכיוון שלא מצאתי דרך אחרת להתקשר, אני עושה זאת בדרך זו. המייל שלי semel@012.net.il אשמח אם תיצרו איתי קשר ואעביר לכם את הפרטים אודות היצירה. בברכה חמה נאוה סמל י טבת 10.01.06 הרפורמה של ירבעם בן נבט והרפורמה של יאשיהו ישראל ליבוביץ כותב על הרפורמה של ירבעם בן נבט ושל המלך יאשיהו ועל הקשר ביניהן. לדבריו "ביטויים המופיעים בספר מלכים א פרק י"ג מעידים שהפרק מגשר בין הרפורמה של ירבעם בן נבט לבין הרפורמה של המלך יאשיהו שהתרחשה שלוש מאות שנה אחרי הרפורמה הראשונה". לטענתו כל מה שנכתב בפרק לא נכתב במקרה אלא בצורה מכוונת מראש. תגובה: תגובה על מאמרו של ישראל ליבוביץ המאמר מאוד מעניין ומעורר מספר שאלות ותהיותת לגבי טיבו של ירבעם כפי שזה מוצג ע"י העורך המקראי, וכן לגבי מקוריותו וחדשנותו של יאשיהו. מומלץ לעיין במאמר עצמו בעיון רב-יש בו כדי לשנות את העמדה הרווחת הרואה בירובעם "חוטא ומחטיא", שמגיע לו ולצאצאיו עונש של השמדה וגלות. א' בטבת 1.1.06 מה הקשר? רוני מגידוב מציעה דרכים להדגים בכיתה את חשיבות ההבנה של המטען התרבותי. "לעתים הדגמה מתחומים לא-מקראיים מחדדת וממחישה את העניין המקראי שאותו נרצה ללמד." הדרכים המוצעות מתאימות לסוגים שונים של כיתות ולרמות שונות של לומדים. תגובה: יישום הטיפ כל היופי בטיפים הללו הוא שאין צורך להקדיש שיעור שלם לעניין, אלא מדובר בכמה דקות מהשיעור בו המורה נותן דוגמה אחת הממחישה את הרעיון שרוני הציגה, ובכך אנו מבהירים לתלמידים את נושא ההקשר (אשר מהווה לעיתים קרובות בעיה מכשול עבור התלמידים). מתי להשתמש בזה? כמעט בכל שיעור אנו מתייחסים לרעיונות בפרק אשר ללא ההקשר אי אפשר להבינם כפי שהמספר "התכוון". לעיתים כדי להבין את התנ"ך צריך לצאת ממנו לרגע קט. יישר כח רוני! תגובה: הקשר תרבותי שימוש אפשרי בקטע- לפני שלימדתי את משפט שלמה- ביקשתי מהתלמידים לחפש במנוע חיפוש גוגל את הביטוי משפט שלמה- התגלו יותר מ200,000 תוצאות טוב, כיוון שביטוי זה נפוץ כל כך- אולי כדאי שנבין מהו משפט שלמה ונבין מדוע נחקק בשפה ובתרבות כאירוע משמעותי ששימוש בו מהווה "קוד". תגובה: אז? רעיון נחמד ולא יותר. איך אני עושה בזה שימוש בכיתה? תגובה: יותר מדי פירוטכניקה איפה התנ"ך אני שואלת את עצמי כ"א בכסלו, 22.12.05 סכסוך משפחתי או מאבק על כיסא המלוכה? לקראת צאתו של המדריך למורה לספר הלימוד "להקים ממלכה" - פרקים מספר שמואל ופרקים מספר ישעיהו - מקראנט מארח את זהר הרקוב, מנהלת הפיתוח והכתיבה של ספרי הלימוד בתנ"ך לחטיבות הביניים במטח. זהר מציעה עיון בפרקים יג-טו בספר שמואל ב. תגובה: תודה ררבבבה :] תגובה: ככ תודהה תודה!! תגובה: תודה תודה לכם עזרתם לי בשיעורי בית תגובה: מי כתב את המאמר הזה?????????.. 7.12.05 הומור והורדת לחץ טיפ חדש מאת רוני מגידוב, והפעם... תרגיל הכנה הומוריסטי של משחק לקראת בחינה. מטרת התרגיל היא ללמד שגם כשהבחינה נראית בלתי ניתנת לפיתרון, בכל זאת אפשר להתמודד עימה בהצלחה. חלק מהבחינה הוא פענוח השאלה-ההבנה מה היא מבקשת - קשב אל הטקסט של השאלה עצמה ואל הטקסט שהיא מתייחסת אליו, דרך המשקפיים שהיא קובעת. תגובה: מורה נהדרת ד"ר מגידוב היא מורה נהדרת וכדאי מאד ללמוד ממנה. במקרה של קישקושית יש כאן מיומנויות של שפה שחשובות בהתמודדות עם הטקסט המקראי. תגובה: בטוח שזה עדיין תנ"ך? אני חשה שאנחנו מתרחקות 2.12.05 פרשת תולדות: בארות, שלום וברכת הגשם גלית קדם, בית מדרש "תהודה" ובית תפילה ישראלי, בזווית אישית על פרשת תולדות: "פרשת תולדות פוגשת את החקלאים, החזאים ואותנו בראש חודש כסלו. לפי המשנה במסכת תענית, זהו הזמן בו הקהילה מתגייסת לפעולת מנע, רגע לפני סגירתו של חלון ההזדמנויות הקוסמי, ומתפללת לשינוי בכמות המשקעים." מזג האוויר הוא נייר הלקמוס הקהילתי לבחינת המצב הרוחני וההתנהגותי של חבריה. היכנסו. כ' בחשוון, 22.11.05 "קשה באמונים - קל בקרב"? לפעמים דווקא "קל באימונים - קל יותר בקרב" הצורך להשתהות על המילה הכתובה ופענוח רמזים בטקסט היא משימה ששכר רב בצידה, אבל חינוך תלמידינו לקראתה איננו פשוט. רוני מגידוב מבקשת להציע דרך שלפיה המורה מביא לפני תלמידיו הדגמה של עיקרון, מהות או מיומנות למידה על טקסט שאיננו מקראי. יש סיכוי שהבנת העיקרון ותרגולו על טקסט קל יותר תאפשר להצליח במטלת פענוח הטקסט המקראי. וכמו תמיד אומרת רוני: "נראה לי שהדגמות שיש בהן הומור יכולות תמיד לסייע." תגובה: נפלא! שני אמצעים נפלאים להקניית מיומנויות למידה בתנ"ך. תודה רבה! תגובה: רעיונות מקסימים- יש לי שאלה איך את מכוונת אותם לאחר מכן לזיהוי אותם אמצעים בטקסט המקראי? האם הם מצליחים לעשות את הההשלכה? כ"ג בתשרי, 26.10.05 עקידת יצחק בכיתה ב' עקידת יצחק הוא אחד מהסיפורים הקשים להעברה וללימוד בתנ"ך. המורה נמצא בדילמה קשה מאוד - אילו מסרים להעביר לתלמידים, ומאיזה גיל אפשר לחשוף אותם למסרים העולים מהסיפור. יעל דורון, מורה לאמנות בבית הספר "קשת" בירושלים, מספרת על הלבטים שמלווים אותה בנוגע ללימוד העקידה, ומתארת את ההבדל בין כיתות דתיות לכיתות חילוניות שלמדו את הסיפור. תגובה: יואב לוין - פרשנות יפה ומשכנעת. תגובה: הצעה להעברת הנושא ופחרון שונה לסיפור העקדה להלן קובץ המכיל הצעה ללימוד פרשת השבוע בדגש על עקדת יצחק באופן שונה. ניתן לפנות בשאלות למייל y_infol@walla.co.il יואב לוין תגובה: מסכימה עם כל מילה תגובה: מעשה אברהם - רחוק ממתן דוגמה לדורות אחריו. לעניות דעתי, סיפור העקדה נופח מעל ומעבר למטרת כותבו אולי בגלל נסיבות היסטוריות. במקרא בדרך כלל כשרוצים להעביר מסר, חוזרים עליו מספר פעמים רב, לדוגמה: הרעיון המונותיאיסטי. לסיפור העקדה אין אזכור בכל המקרא כולו. אפילו עורב וזאב שרי מדין השוליים נזכרים גמזמורי תהילים. בנוסף על כך יש מספר סיפורים שהם פולמוסיים לסיפור העקדה כמו התנהגות הגר לבנה :"לבל אראה במות הילד" או הסיפור על השונמית הכופה על אלישע להציל את בנה. אבל לכו להגיד זאת לדתיים. לכן גם הסרטון של הרב לאו ממש הרתיח את דמי. בשואה יהודים נעקדו בלית ברירה ולא מתוך רצון לקדש את השם. לפחות רובם. תגובה: y_iris@netvision.net למה לא צוין שהסיפור הוא באדיבות מכון "אבניים"? זה לא בסדר. תגובה: הקש והתבן ליעל- ספר בראשית, כמו כל ספרי התנך, הוא אוסף של מסרים דתיים וחינוכיים. לנוחיות המחנכים והמתחנכים אספו את המסרים האלה בקבצים הנקראים ספרים. על המורה הנבון לבחור מן הקבצים הללו את הרלוונטי לתלמידיו. על פי גילם, יכולתם הקוגנטיבית וכיו"ב. מישהו טרח להכניס את סיפור העקידה לתכנית הלימודים של כתה ב'. האם שאלת את עצמך מדוע לא הוכנס גם סיפור "מעשה סדום" של חם באביו? התשובה ברורה. זה לא רלוונטי לילדים בגיל שכזה. אני מניח שהמסר ברור!!! גם כשיש תכנית לימודים המוכתבת על ידי משרד החינוך, האחריות ל"חינוך" מוטלת על המורה!!! בהצלחה , והמשיכי להתלבט. כ"א באלול, 25.09.05 שיעור לראש השנה אנחנו אמורים לדעת הרבה על ראש השנה. מדוע הוא נחוג במשך יומיים? מה מקור החג? מה הם מנהגי החג? אבל בפועל, ילדים בגן מכירים את החג יותר מילדים אחרים, וחבל! נויה שגיב כתבה שיעור לראש השנה הסוקר את מקורות החג ואת מאפייניו. למי מאיתנו שיש לו דילמה אם לוותר על שיעור תנ"ך לטובת החג, השיעור נוגע גם באיזכורים המקראיים של החג. כדאי להשתמש. תגובה: שנה טובה ומבורכת נויה, תודה רבה על מערך השיעור. בקיצור ובטעם רב ריכזת למעננו את עיקרי הדברים. תגובה: שנה טובה מאוד שלום רב, אהבתי את הפעילות , ויש בדעתי לנסותה. את השיר של נעמי שמר כדאי להשמיע ולשיר יחד עם התלמידים ואפילו הגדולים שבהם (אני מלמדת רק בחט"ע והם אוהבים לשיר), כמו כן ראוי להשמיע את הביצוע המרגש של הפיוט בסוף השיעור. נראה לי שיש בזה איזשהו ערך מוסף. תודה לנויה ושנה טובה לכולם, בלה. יז אלול 21.09.05 פשר סמוי- חידוד הקשב לכתוב רוני מגידוב מראה כיצד חיפוש הפשר הסמוי בכתוב חושף את הרחשים והמניעים הנסתרים מאחורי השטח. בתנ"ך כמו בחיים, לעיתים המסר האמיתי סמוי, ויש לחשוף אותו על מנת להבין את עומק הסיפור ומשמעותו. כותבת המאמר בחרה להדגם את הדברים על גבי סיפורי דוד לאחר מות שאול. אחת המגמות של הסיפורים על דוד לאחר מות שאול היא להציג את דוד חף מהשמדת בית שאול. הסיפור מעוצב כך שקולות המחאה והאופוזיציה לדוד מושמים בפי טיפוסים שהסיפור איננו יוצר לגביהם סימפטיה, בלשון המעטה.בחינת דברי ההתנגדות לדוד מלמדת על המסר הסמוי בנוגע לדרכו של דוד. תגובה: לפעמים אין פשר סמוי נדמה לי שהניסיון למצוא פשר סמוי בכינוי רב למאיר שלו מקורו בטעות - חושבתני שהכותבת התכוונה לא ל"רבי מאיר שלו" אלא - "ראו מאיר שלו". יוספה תגובה: המסר הסמוי-תגובה מעניין מאוד. אם כי לי אין הדברים בבחינת חידוש. הרי אם נעסוק רק בגלוי לא נצליח לחשוף את משמעותם האמיתית (מי יודע מהי האמת?) של הטקסטים המקראיים ואף לא את הרבדים העמוקים שלהם. הלוא עלינו לעסוק במשמעויות הנלוות ולאו דווקא בתוכן הפשוט כך נגלה אף את המגמות, הסותרות, לעיתים זו את זו. דברים אלה ואחרים למדתי אצל פרופ' יאיר זקוביץ לפני כשלושים שנה באוניברסיטה העברית, ואני מאוד שמחה שלא נס ליחם. תגובה: מהו המסר הסמוי בהוספת ר' לפני שמו של מאיר שלו? עד כמה שידוע לי, מאיר שלו אינו מתהדר בתואר רב, ולפי עניות דעתי תפארתו אינה על הדרך הזאת. האם בהוספה של התואר לפני שמו יש משום מסר סמוי שנועד להביע זלזול? לפני שמו של זקוביץ לא כתבת את תארו האקדמי... תגובה: יישר כוח כרגיל כל מה שכותבת רוני מגידוב תמיד מעניין יא אלול 15.09.05 פרשת כי תצא: לעצור את הכל- החתן עמוני. החתן והכלה כבר עומדים במקומם והרב עומד להתחיל בטקס הקידושין. לפתע נשמעת מכיוון הכניסה צעקה: "לעצור את הכל!!!". גבר ואשה לבושים בשחור מתפרצים פנימה ,כשהם מציגים תגים של המחלקה המיוחדת ברבנות לאיתור עמונים ומואבים. "אנחנו מבקשים מכולם להתפזר!" , מודיעים השניים , "החתונה הזאת מבוטלת! בחקירה שעשינו התברר כי החתן עמוני". חיים טוען שתסריט מעין זה לא יכול להתרחש כיום, אך הוא מסביר את מהות הדרישה האוסרת קשרי חיתון בין העמים. היכנסו וקיראו. תגובה: מקרא-נט או יהדות-נט? עד לפני כמה חודשים היה איזון מסוים באתר בין התכנים הביקורתיים האקדמיים לבין המדרשים האמוניים. הפרשנות הנ"ל מקומה באתר דתי אמוני בלבד. עם איזה מסר אצא מניתוח זה אל תלמידי? שאנחנו גזעניים אבל זה בסדר כי אבותינו היו גם כן כאלה? ואולי שזה בסדר להיות גזען - או אם תרצו "נבדל" מן הגויים, כי הם עוד לא כאלו מוסריים כמותנו? אנחנו ממש מוסריים ביחסנו אל גר (תאילנדים) יתום ואלמנה (ראה דיווחי המוסד לביטוח לאומי ודו"ח העוני). אנחנו כל כך נאורים שבדו"ח האו"ם על השחיתות בעולם המערבי אנחנו ממש "מצטיינים". אולי נפסיק כבר עם הפרשנות המלטפת ונתחיל עם בדק בית? תגובה: כך לא כתוב בתנ"ך הכותב לא מבחין בין דברי חז"ל למקרא גופו ובכל זאת הגישה הערכית יפה ב אלול 6.9.05 "ויכבד ה' את לב פרעה" מקראנט מארח את ישראל ליבוביץ אשר מנתח את פרקים א'-י"ד בספר שמות. ליבוביץ מצביע על דפוס של "עליית מדרגה" בסדר המכות. כמו כן הוא מוצא בסיפור הצלת משה ועליתו בבית פרעה אירוניה מתגברת שנועדה להדגיש את הגישה האנטי מצרית של ספר שמות. גישה אשר באה לידי ביטוי גם בספרים אחרים בתנ"ך. תגובה: הגישה האנטי מצרית היכן אפשר לקרוא עוד על הגישה האנטי מצרית המתוארת פה? נעמה כא אב 25.08.05 שיעור ראשון בתנ"ך היום בעוד שבוע נפתחת שנת הלימודים הכל כבר מוכן, ההכנות בבית ספר בעיצומן. אבל שוב מציקה אותה שאלה- איך לפתוח את השנה?. כיצד אפשר להתחיל משהו קסום שיגרום לתלמידים שלנו לאהוב ללמוד תנ"ך כבר מההתחלה, לחכות לשיעור הבא בקוצר רוח. ואם להנמיך ציפיות, לגרום להם לא לשנוא את המקצוע ולהבין כמה הוא חלק מאיתנו, שלנו. מקראנט מארח מציע מספר אפשרויות לפתוח בהם את השנה. לחצו והיכנסו. תגובה: היו שבחרו לא להביא גאולה על העולם מדוע דף העבודה לכתה ט' בנוי רובו על המידע המצוי באתר מקרא-גשר מבלי שהדבר מצוין מפורשות בדף? האם אלה הנורמות אליהן אנחנו רוצים להרגיל את תלמידינו? תגובה: איזה יופי! לאיזה שכבות גיל אתם חושבים השיעורים מתאימים? רעיונות יפים וטובים מאוד! אני חושבת שלכיתות י' אקח את הרקע למלוכה ולי"א את עמדותיהם לגבי התנ"ך. לגבי הי"ב- נדמה שנצלול ישר לתוך החומר. את השיעור של ההיכרות עם מבנה התנ"ך שמרתי למקרה הצורך- אני מקווה שהם כבר יודעים איך מזהים פרקים ופסוקים- אבל אם במקרה... בכל אופן- תודה תגובה: שיעור ראשון כל הכבוד על הרעיונות הנפלאים תמיד טוב להתחדש ברעיונות חדשים תגובה: מי המורים? האם שמם של המורים שכתבו את המערכים סודי? טז אב 21.08.05 מה ההבדל בין פיל לפסנתר ? על מיומנות ההשוואה קשה להעלות על הדעת מורה למקרא שאיננו עוסק בהשוואות. השוואה לכתובים מקראיים אחרים כדי לפענח מילה קשה או כדי לעמוד על שיח בין כתובים, השוואת גרסאות של אותו סיפור בפי דמויות שונות כדי לעמוד על מניעיהן או תכונותיהן, השוואת פרשנויות שונות כדי לחדד את הקשב לכתוב ואת הביקורתית שלנו כקוראים ועוד. רוני מגידוב מציעה דרכים לשימוש מושכל במיומנות הזו. תגובה: לתמר כן. נלמד תנ"ך-וכולם ישנאו את זה. מה עשינו פה? יש מורים שמלמדים תנ"ך מתוך אידיאולוגיה. אם התלמידים שלהם ישנאו את מה שהם מלמדים אז מה הם עשו? למה הם בכלל הלכו ללמד תנ"ך? זה הקסם שבהוראה. תגובה: דוגמאות מקראיות אני מאוד מזדהה עם הנאמר אשמח לדוגמאות מקראיות לנקודות האלה תגובה: את בטוחה שאת מגיבה על המאמר הזה? תגובה: אולי פשוט נלמד תנ"ך? לאחרונה אני מזהה מגמה חדשה באתר מקראנט,הבה נקטול את כל דרכי ההוראה המסורתיות,אסור לתת מבוא,אסור להשוות,מה נשאר? לתת הכל בכפית? יש גבול למאמץ שלנו לבדר ולשעשע לימודים הם עניין תובעני ולא תמיד מעניין,ויש מיומנויות שצריך להניח שכולם יודעים,אם נתחיל ללמד בשיעור תנך איך משווים,הצעד הבא יהיה ללמד אולי איך מפסקים או איך קוראים ואין לדבר סוף, השאירו את הוראת ההשוואה למורה להבעה ואת הרייטינג לטלוויזיה. למדו תנ"ך. ו באב תשס"ה 11.8.05 נסיך מצרים- צפיה בקורתית כמה פעמים הרגשתם שיש לכם חומר עזר נהדר לנושא שנלמד בכיתה, אך לא עשיתם פעילות גישור בין הפעילות עצמה לבין הנושא הנלמד? המערך המוצג עושה חיבור ממוקד בין הסרט "משה נסיך מצרים" לבין הפרקים הראשונים של ספר שמות. מערך חדש ממאגר "כלים שלובים" שנכתב על ידי נוריה אונגר תגובה: אחת המורות! נוריה, את אחת המורות הכי טובות שהיו לי אי פעם, והעבודה הזו רק מחזקת את טענתי. תודה על ה-כ-ל. זוכר ומתגעגע. תגובה: נסיך מצרים נוריהה חחחחח אני לא מאמינה איזה קטע שמצאתי אותך פה חחח(העבודה אנחנו עשינו אותה) חחחח אני רוצה להגיד לך שאת מורה מושלמת ואין עלייך !!!!! ככה .. תישארי כמו שאתתת!!!! תגובה: נדיררר ... ואי איזה קטע ענק אני מפשת משהו ופתאום אני נכנסת לאתר וזאת את לפני כמה חודשים עשינו תעבודה הזאת... את מורה מצויינת ... ומאז שאת מלמדת אנחנו אוהבים תמקצוע הרבה יותר ... תגובה: בי סיטי לייף מורה טוב מורה לחיים !!!! תגובה: לנוריה נוריה, כפרה עליך! אין עלייך!!! את סבבה של מורה... שיוו אני בשוק איזה קטע מטורףףףףףףףף שאני מוצאת אותך בגוגל!! פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כפרה עליך לורן...... תגובה: נוריה יקרה.... אני חייבת להודות שאת מורה נהדרת ומעשירה ביותר!!! תודה לך על הכל........ אני ממליצה עליה בתור מורה לתנ"ך........ תודה נוריה!!! נוריה מורה נהדרת ומדהימה תודה! תגובה: מסכימה פשוט הפעלה טובה תגובה: צפייה מלווה בדף עבודה הרשי לי לברכך על הפעילות היפה, המעניינת והמגוונת אותה יצרת. אני חסידה גדולה מאוד של שימוש בחומר הקרוב לליבם של התלמידים על מנת לעורר בהם עניין וסקרנות לגבי החומר הנלמד. נראה לי שחלק מהתלמידים יתקשו להתמודד עם המדרשים ללא תיווך נוסף. יהיה מאוד מעניין להשתמש בפעילות זו ולבדוק את תגובות התלמידים. יישר כוח, מי יתן וירבו פעילויות מסוג זה המקרבות את תלמידינו לטקסטים המקראיים. בברכה בלה. תגובה: צפייה מלווה בדף עבודה הרשי לי לברכך על הפעילות היפה, המעניינת והמגוונת אותה יצרת. אני חסידה גדולה מאוד של שימוש בחומר הקרוב לליבם של התלמידים על מנת לעורר בהם עניין וסקרנות לגבי החומר הנלמד. נראה לי שחלק מהתלמידים יתקשו להתמודד עם המדרשים ללא תיווך נוסף. יהיה מאוד מעניין להשתמש בפעילות זו ולבדוק את תגובות התלמידים. יישר כוח, מי יתן וירבו פעילויות מסוג זה המקרבות את תלמידינו לטקסטים המקראיים. בברכה בלה. 2.08.05 כ''ו בתמוז תשס"ה אפשר גם בלי מבוא מרבית המורים נוהגים לפתוח את שיעוריהם במבוא. המבוא מציג את הנושא, מיישר קו לכלל תלמידי הכיתה, עוזר לארגן את המחשבה של התלמידים ושל המורה גם יחד. כולנו מכירים את יתרונותיו של המבוא, אך דומה שלא שקלנו את חסרונותיו. "מקראנט מארח" מציג דגם אחר לפתיחת השיעור, מאת רוני מגידוב. רוני מציגה במאמרה מספר אפשרויות לפתיחת השיעור בדרך אחרת. היא מדגימה את דבריה מתוך מערכי שיעור של הפתיחה לירמיהו פרק כ"ז, שמות פרק א', ספר עמוס וספר מלכים. תגובה: אל תפסלו כלום!! כמו שחלק כבר אמרו פה-מבוא יכול להיות מעניין ויכול להיות משעמם. אם המורה מביא לתלמידיו דף עבודה שעוסק במלכים האלה והאלה שמלכו בתקופת הנביא הזה והזה-זה חשוב, זה רקע-אבל התלמיד שוכח את זה. הכל תלוי במבוא ובתלמיד עצמו. גם במבוא יצירתי תמיד יהיו תלמידים שישמחו כי "התבזבז שיעור מבלי ללמוד".. ויהיו תלמידים שדווקא יתחילו להיקשר נפשית לספר בזכותו מצד שני, מבוא שכולל רקע לחומר לאו דווקא נשכח, כי אלה פרטים חשובים שעוזרים לתפוס תמונה כללית של המצב שאליו נכנסים-התקופה, המקום-זה בהחלט עוזר להתחבר גם. ומה לעשות?, אי אפשר לתפוס את כולם-תמיד יהיו תלמידים שיאהבו יותר ושיאהבו פחות וזה לא משנה מה נעשה-אפילו אם נביא את המבוא הכי מדהים בעולם-זה עניין של גישת התלמיד. (הערה-לפעמים הגישה מתחלפת בזכות/בגלל יחס המורה-במיוחד בדברים הקטנים. תלמידים מצפים מאיתנו להרבה. הערה אחת לא במקום יכולה להרוס הכל.) בקיצור-אין כזה דבר "מבוא מושלם" והכל יכול להיות טוב-בעיני מבוא זה חשוב-אבל גם הדרך שהציגו כאן יכולה לתפוס. ההחלטה מה לבחור היא שלכם.... תגובה: חשוב מאוד מעבר לעמדה של הכותבת אני נהנת מהעיסוק בנושא אין הזדמנויות לעסוק בשאלות כאלה והם חשובות מאוד תגובה: מבואות במקרא, כן או לא? הנחת היסוד של רוני היתה שמבוא מיסודו הינו משעמם ומובא עפ"י רוב בהרצאה יבשה של המורה מול תלמידיו. אין בהנחה זו משום אמת!!! מבוא יכול להיות משעמם מאוד המובא בהרצאה פרונטלית, או בפעילות יזומה אחרת ומענינת. אופיו של המבוא הינו בהתאם לכישוריו של המורה, ובהתאם לכשרונו היצירתי. כשם שהוראת פרק/נושא/ספר, עשוי להיות משעמם, כן הוא עשוי להיות מעניין. הגורם המוביל להבדל ביו עניין ושיעמום, הוא כאמור כשרונו של המורה. ונהפוך הוא, מורה מוכשר, בעל יכולות ורבליות וירטואוזיות יוכל אף לתת מבוא הרצאתי פרונטלי שיהיה מעניין ביותר, יגרום לסקרנות ותהיה של תלמידיו, ובהתאם לעודד את הלמידה המקראית, ואהבת התנ"ך. אין בדברי כדי לשלול הוראת מבואות, ואין מהם משום עידוד להוראת מבואת. פעמים ניתן ללמד מבואות, ולעיתים לא, לעיתים לשלב מבואות כפתיח לנושא, או לשלבה בגוף הוראת הנושא. פעם על דרך הרצאה פרונטלית, ופעם על דרך מחקרו של הלומד. לעיתים "בהרצאה יבשה" ולעיתים בגירוי מוסיקלי, שעשעון וכיו"ב. "כל הדרכים כשרות, וכולן מוליכות לרומא". וככל שירבו כן ייטב, ההוראה תגוון ותהיה מענינת יותר, ובא לציון גואל. תגובה: מסכימה בהחלט ללמד ללא מבואות. לאורך כל שנותי בהוראה (והן לא מעטות) חשתי כי הבאת מבוא אינה תורמת שום דבר אלא אם היא באה בד בבד עם חומר הלימוד השוטף. מבוא לכשעצמו מנותק, אינו מעניין בד"כ ותלמידים נוטים לשכוח אותו כהרף עין. אני מעדיפה לעהביר את שצריך באמצעות הטקסטים הנלמדים ותוך שיחה עליהם. הרעיונות של רוני מגידוב מאוד מדברים אלי ואני בהחלט אנסה לפחות את חלקם. תודה, בלה. תגובה: לעולם לא תהיה אחידות בהוראת המקרא, אין כללים !! כולי פליאה, כיצד תבוא מורה ותהיה המנוסה ביותר אשר תהיה, וקובעת במסמרות כי למרות שהמבוא הוא טוב וכו' וכו', אך יש להשתמש בשיטות אחרות. אין לפסול אף שיטה, ההוראה מכוונות ומקוונת לפי הכיתה באופן פרטני, ועל פי הכימיה השוררת בין המורה לבין תלמידיו ובינם לבין עצמם, יש מורה שלספר מסויים יעדיף מבוא ויש אחרת, כל השיטות טובות בעיניי, שם המשחק : גמישות דינמית. המטרה לא מקדשת אף אמצעי, הוראת המקרא וחיבובו על תלמידינו ההיא המוטו המרכזי וכל מה שעוזר לכך, תבוא עליו הברכה. תגובה: חשוב הגיוון בהוראה המטרה של כולנו היא ללמד ושהלמידה תהיה חוויתית ומשמעותית . יפה לגוון ולא לפתוח כל שיעור או נושא במבוא . תמיד טוב להיות פתוח לרעיונות וחידושים ולהתאים לאוכלוסיית היעד. הרעיון של מבוא בסיום מתאים לי מאוד בסיום הוראת ספר יונה . אז הרעיונות של הפרק מגובשים יותר , והתלמידים יודעים במי מדובר. שנת לימודים פורייה ומהנה לכולם תגובה: לא מסכימה בעיני מבוא הוא בעצם מה שאנחנו עושים,אנחנו נותנים מבוא, ומבואות קטנים למבואות הגדולים ואין סיבה להתבייש בזה, מבוא טוב לא חייב לשעמם,ובכלל לא מבינה את ההכללות הגורפות. ‏29.07.05 כ"ב תמוז תשס"ה מה בין משה לגדעון? יש בסיס רב להשוואה בין גדעון ומשה- השוואה זו נעשית בדרך כלל בהקשר למעמד ההקדשה הדומה של שני המנהיגים. מקראנט מארח את שרה אלמליח-רון, אמנית קיפולי נייר ומחנכת, הבוחנת את היחס בין שני המנהיגים מזווית פחות מוכרת,דרך פרשת השבוע- פרשת "מטות". תגובה: תזכירו לי מה זה זכרון על מה מתבסס הפירוש שזכרון הוא מין אפוד כזה?זכרון זה לא הדבר הזה שהולך לאיבוד כששוכחים? תגובה: תודה תודה , למדתי משהו חדש ומפתיע? האם מישהו אחר עשה פעם את ההשוואה הזו? 22.07.05 הרגע בו משה הפסיק להיות רלוונטי מקראנט מארח את עוזי פרלשטיין הכותב על פרשת השבוע "פנחס". מדוע משה לא מילא את ההוראות שקיבל מה'? מה טיב הקשר המיוחד של משה למדיינים? מדוע מעשה פנחס קורא תיגר על מנהיגות משה? תגובה: שופטים או מנהיגים? לא בטוח שהשופטים האלה באמת שופטים ,שהרי משה מבקש מהם לפגוע באנשיהם,מכאן שיש להם אנשים שעליהם הם אחראים.אולי הם שופטים כמו שדבורה או גדעון היו שופטים תגובה: אקטיביזם שיפוטי נכון שמשה מצטווה להוקיע את ראשי העם. אולם הוא משתמש ברעיון האקטיביזם השיפוטי, ופונה לשופטים. כלומר: השופטים הם שיקבעו מיהו האשם. האם משה עדיין לא רלוואנטי? אהרון ברק לא היה חושב כך. עמירה תגובה: אבל במקרה הזה דווקא כן עמירה שימי לב שמשה מקבל הוראה להוקיע את המנהיגים ומעביר הוראה למנהיגים לפגוע במי שחוטא, זה בהחלט שינוי ממה שמבקשים ממנו, לעומתו פנחס פוגע בזמרי שהוא נשיא שבט שמעון ואחד המנהיגים. תגובה: לא תמיד הדג מסריח מהראש קריאה מדוקדקת של הסיפור מראה, שאין מושטת אצבע מאשימה כלפי המנהיגות. משה מצווה להרוג את החוטאים, וכך עושה פנחס. לעתים העם מושך אחריו את המנהיגים, אשר חטאם אולי בכך שאינם מגיבים. אבל ייתכן שידם לא הייתה במעל. הקנאות של פנחס היא בהחלט קיצונית מדי. לא הייתי רוצה שהוא ישמש כדוגמה לאדם מאמין. תגובה: לא חייבים בכל מקום לא חייבים בכל מקום להכניס פוליטיקה ,נורית ההערה של על פירות הבאושים מיותרת. תגובה: ומה עם הקנאות? קשה לי לקרוא התייחסות שוות נפש כזו למעשה הקנאות של פנחס,לא מוסרי ולא חינוכי להתייחס כך לסיפור הקשה הזה. בוודאי לא בימים אלה כשאנו רואים לנגד עיננו את פירות הביאושים שהקנאות הדתית יודעת להצמיח. אני רואה בהמנעות של משה למלא את הפקודה את פסגת מנהיגותו ולא את דמדומיה. 8.07.05 הקניית הבקיאות במקרא באמצעות שינון | מחברת: לאה שקדיאל בעקבות החידושים בבגרות בתנ"ך - אנו ממליצים על מאמר הדן באופן עקרוני ומעשי ברעיון שינון פסוקים בהוראת המקרא. המאמר עומד על הקשיים הנלוים לשימוש בשינון במהלך ההוראה ומציע פתרונות עקרוניים וכן הצעות דידקטיות לשימוש בשיטה זו. תגובה: הלינק למאמר מהכותרת - סליחה תגובה: קריאת המאמר כיצד ניתן להגיע למאמר? תגובה: איך קוראים את המאמר אז איך באמת קוראים את המאמר - לחיצה על הכותרת שלו מעבירה את הגולש האומלל לדף לא רלוונטי. אנא הנחייתכם תודה 1.07.05 פעילות השבוע - המלכת שאול, מאת גליה סמו פעילות מומלצת מתוך מאגר כלים שלובים אודות הגרסאות השונות לסיפור המלכת שאול, והצעה מחקרית להסבר התופעה. נשמח מאוד לתגובותיכם! תגובה: I'm impressed! You've mnaaegd the almost impossible. I'm impressed! You've mnaaegd the almost impossible. תגובה: מאמי טוב מותק 10.5.05 כיבוש הארץ-היסטוריה או אידאולוגיה? מאמרה של פרופ' יאירה אמית כיבוש הארץ-היסטוריה או אידאולוגיה? מאמרה של פרופ' יאירה אמית; דיון בהיבטים היסטוריוגרפיים של ספר יהושע אודות כיבוש הארץ. "מדוע חשוב היה לתאר את יהושע ככובש שלא הותיר שריד, שהחרים ולא החיה כל נשמה?....נוכל אפוא לסכם, שלא היה מקום ליישום חוק החרם בתקופת הכיבוש, שהרי תקופה זו היתה תהליך ממושך של התנחלות ושינויים מדיניים –חברתיים נוספים; גם לא היה מקום למימושו בתקופה הפרסית, בימיהם של שבי ציון, כשבארץ כבר לא היה זכר לעממי כנען. אך קיומו של החוק כעיקרון אידיאולוגי הינחה את הגולים והשבים כיצד עליהם לשמור על ייחודם התרבותי."