אגדה שהייתה באמת - האמנם?

ד"ר עילם גינדין

מגילת אסתר - אין ספק שהיא השונה מכל ספרי המקרא האחרים: סיפור של תככים ומזימות, רווּי  הגזמות - מלך לא ראוי, יין למכביר, שיכרוּת, רמזים מיניים, הילכות חצר פגאניות, מתירנות, התהפכות היוצרות, היעדרות שם האל, נקמה. זה לא תנ"ך קלאסי!

רובנו מכירים את המגילה בזכות חג הפורים: קריאת המגילה והצגות בבית הספר. ולמרות שהיא נמצאת בחומר הלימוד - לא תמיד (בלשון המעטה) מספיקים ללמוד אותה במסגרת הלימודים.

ד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת לשון מלאת קסם אישי ה"מיודדת" עם 21 שפות, מרצה ברחבי הארץ על הרקע האיראני של מגילת אסתר. ההרצאה שנכחתי בה משופעת בניתוחים לשוניים, שהם זרים לרוב הנוכחים ועם זאת סוחפים את כולם לעניין - אם מתוך התפעלות מהידע של המרצה, ואם כתוצאה של סקרנות אינטלקטואלית שהמרצה מצליחה  לעורר בנוכחים. בסוף ההרצאה מילים כמו א-פרותטית, ספטוגינטה וכן צרור עיצורים כבר אינם נשמעים כמו "סינית" למאזינים, והקשר בין המונחים האלה לבין המגילה מתחיל להיות ברור.

ד"ר עילם גינדין מנסה להבין, באמצעות ניתוח לשוני, את הרקע למגילת אסתר: היכן התרחשה? ומתי? היא מצביעה על מילים שחדרו לעברית מהפרסית - מילים כגון דת, בירה, פתגם, אחשדרפנים ועוד, אשר נוכחותן במגילה בולטת גם לעין לא מקצועית. בעזרתן מנסה ד"ר עילם ללמוד על התקופה ולענות על השאלה: האם הייתה אסתר קיימת במציאות או שמדובר באגדה.

ונתחיל מההתחלה: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (אסתר א' 1 )היכן ישב אחשוורוש, מהי בירה, ומדוע המשתה נמשך חצי שנה? לדברי ד"ר עילם גינדין, אחשוורוש הוא מלך המשתייך לשושלת המלכים האח'מנית, שפירסומם בא להם, בין היתר, מהמשתאות הממושכים שהיו עורכים לפני או אחרי קרבות. המשתה המדובר נמשך חצי שנה בלבד מאחר שהמלך חילק את זמנו בין מעונו החורפי למעונו הקיצי, והרי משתה אינו יכול להתמשך ולהתארך מעבר לזמן שהותו של המלך בארמונו. ומדוע המשתה החל רק בשנה השלישית? מאחר שקודם לכן המלך היה עסוק בלחימה. המלך מוקף כל העת בסריסיו ושריו ומופרד על ידי פרגוד (מגן העוטף אותו) מיתר נתיניו. מרכז הסיפור הוא בחיים המתנהלים בארמון,  אך מדי פעם נשמעים הלכי הרוח של העיר הסובבת: "וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" (אסתר ג' 15), "וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה" (אסתר ח' 15).

איך מושלים באימפריה גדולה כל כך, המשתרעת מהודו ועד כּוּש? איך שולטים ומעבירים מידע לכל הנתינים? כבר במגילה ניתנת התשובה מאחורי הקלעים. כשהמלך מתבקש להעביר את מסריו הוא משמיע את דברו בפרסית, סופרי המלך מכתיבים את הדברים בשפה הבין לאומית של הימים ההם, הלוא היא הארמית, ובהגיע האיגרת למקומה - הפקידים קוראים את האיגרת בארמית ומתרגמים אותה לשפה המקומית.

עד כאן נראה כי מדובר בסיפור שהיה. דווקא שמות הגיבורים מעידים על כך שאולי כוונת הסופר, בבואו לספר את סיפור המגילה, הייתה כוונה אחרת ולאו דווקא כוונה היסטורית מובהקת: שמה של אסתר - הלא הוא אשתר STAR, שם של אלת האהבה והפריון בבבלית, שתמיד מופיע עם כוכב. ובאשר לשמה השני של אסתר "... הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ..."  (אסתר ב 7) שיח ההדס קשור לכל אלות הפריון בעולם העתיק ומופיע לצדן.
מרדכי - הרי זהו עיברוּת שמו של מורדוך, האל הבבלי. ומה האטימולוגיה של השם המן? שמו של המן נגזר מהשורש man, שמשמעותו לחשוב. הַיינו, יועץ. אדם בעל מחשבה טובה. אולי שמותיהם של גיבורי המגילה משַקפים מאבק בין האלים מרדוך ואשתר, המנצחים את המן.

לכל הנקודות שהעלינו מיתווסף חוסר תיעוד של המאורעות במקורות היווניים. הרי ידוע שהיוונים לא החמיצו שום תיעוד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתיעוד מביך של המלכים הפרסים והחצר הפרסית - אז כיצד אירוע של גזרה שהתהפכה וכתוצאה ממנה הרגו היהודים את הפרסים חסר בדברי ימי יוון? וכיצד העובדה שמרדכי הוגלה עם גלות יכניה אך עדיין מהלך וחי כ-100 ויותר שנים אחר כך מסתדרת עם ימי מאורעות המגילה?

זאת ועוד: ישנם מספר חגים איראניים הנחגגים בתקופה זאת של השנה והם מזכירים מנהגים המוכרים גם לנו מחג הפורים: חג "הנורוז" - חג ובו מחלקים מתנות לאביונים,  בוחרים מלכה ליום אחד ועושים משחקי "ונהפוך הוא"; "חג המגפוניה" – חג ובו חוגגים את הרג המַגִים ע"י דרייווש; "חג מרדגיראן" – חג שבמהלכו מקיימים כל מיני משחקי הפכים; וחג נוסף בשם המזכיר את פורים - ה"פרורדיגאן".

אז האם חג פורים הוא חג המשקף אירוע היסטורי או שלמעשה הוא חג שהועתק מהחגים האיראניים? ואולי מדובר במלחמות אלים?

ד"ר עילם גינדין השאירה את השאלה פתוחה, אבל בהחלט פתחה את הסיפור למחשבה והרחיבה את הלב. 

ההרצאה ניתנה בי- 1.3.09 ב"חוג חברים" בפרדס- חנה.