מחקר שנערך במטח, בקרב ילדי גן דוברי ערבית כשפה ראשונה, בדק את הפער בין השפה הערבית המדוברת לבין השפה הכתובה, אשר מוביל לקושי בתהליך רכישת הקריאה. על בסיס המחקר, החל מטח לפתח חומרי לימוד לגני הילדים במערכת החינוך הערבית.

על-פי תוצאות מבחני הקריאה הבינלאומיים ומבחני המיצב, שפורסמו לאחרונה, יש פער גדול מאוד בהישגי הקריאה בין התלמידים דוברי הערבית כשפת אם לבין התלמידים דוברי העברית כשפה ראשונה.

תופעה זאת היא חלק ממצוקת הקריאה הנפוצה בעולם הערבי. ההוכחה לכך היא שתלמידים רבים בכל מדינות ערב הגיעו לתוצאות דומות לאלה של התלמידים הערבים בישראל. מכיוון ששליטה של הלומדים בשפה היא תנאי המקל על רכישתה, נראה שהדבר קשור להבדלים בשפה הערבית בין השפה המדוברת לבין השפה הכתובה.

עד שלב רכישת הקריאה הילדים הערבים משתמשים רק בשפה המדוברת. שפת הקריאה, הערבית הספרותית (השפה הסטנדרטית הכתובה), שונה מן השפה המדוברת גם באוצר המילים וגם במבנים הדקדוקיים. למעשה, הערבית הספרותית שהתלמידים הערבים צריכים ללמוד לקרוא, היא שפה שנייה. רכישת שפה שנייה אינה דומה לרכישת שפה ראשונה. אם כך, ברכישת הקריאה התלמידים הערבים מתמודדים עם מטלה קוגניטיבית קשה ביותר.

שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, קראה למהלכים מרחיקי לכת, כדי לשפר את רמת ההישגים הנמוכה בשפה של התלמידים הערבים. היא הודיעה על ועדה, המנסה לתת כלים להוראה חדשנית שתטפל במצב. פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, קראה למציאת פתרונות יצירתיים, כדי לגשר על הפער בין הערבית המדוברת לספרותית.

מזה שנתיים מטח עוסק ביצירת פתרונות מעשיים לבעיה זאת. בימים אלה הסתיים מחקר בהנחייתה של ד"ר אלינור סאיג חדאד, מרצה במחלקה לבלשנות ולספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן, ובמימון יד הנדיב. מטרת המחקר: לאסוף ידע מחקרי על ההבדלים בין השפה הערבית הדבורה של ילדים לבין השפה הערבית הכתובה. ידע זה יכול לתרום לגיבוש דרך חדשה לפיתוח חומרים לטיפוח של השפה ולהוראת הקריאה והכתיבה לילדים.

עוד מטרה של המחקר הייתה לבנות מאגר נתונים ממוחשב של שפת ילדים דוברי ערבית בני חמש. מאגר כזה הוא ראשוני מסוגו בעולם הערבי, החסר נתונים מדעיים על השפה של ילדים בגיל הצעיר. את המחקר ליוותה ועדת היגוי. חבריה: מומחים מן האקדמיה בשפה הערבית, מפמ"רים, מפקחות גני ילדים, מדריכים ומורים לערבית.

ד"ר סאייג חאדד טוענת שהמחקר הזה הוא צעד הכרחי לניצול העושר הלשוני של השפה הערבית המדוברת, לצורך טיפוח אוריינות אקדמית. את זאת ניתן להשיג באמצעות תכניות לטיפוח ניצני אוריינות והוראת הקריאה, המבוססות על מחקר.

במסגרת המחקר נותח פונולוגית לקסיקון ילדים משלושה דיאלקטים ערביים ממרכז הארץ ומצפונה. הניתוח התבצע על 132 שעות הקלטה של השפה המדוברת של ילדי גני חובה. בנוסף, נותח לשונית הבסיס הלקסיקלי של חומר לימודי של ספר לימוד בשפה הערבית. ניתוח זה אפשר לחוקרים לקבוע את הידע הלקסיקלי הנדרש מהילדים. המטרה של שני הניתוחים: לבדוק את הפער בין הייצוגים הפונולוגיים של מילים בשפת הילדים הדבורה לבין הייצוגיים הפונולוגיים של מילים מקבילות בשפה הערבית הסטנדרטית הכתובה.

השוואה בין הלקסיקון הדבור של הילדים לבין הבסיס הלקסיקלי של ספר הלימוד מגלה את הפער ביניהם. פער זה משפיע על התפתחות המודעות הפונולוגית אצל ילדים דוברי ערבית כשפת אם, והוא שמקשה עליהם לרכוש את הקריאה.

כתוצאה מהמחקר החל מטח לפתח חומרי לימוד לגני הילדים במערכת החינוך הערבית. הגב' חוו'לה סעדי, מנהלת התכנית, מנהלת פיתוח חומרים מודפסים מסוגים שונים, המיועדים לטיפוח השפה הערבית בגני הילדים:

1. מילון ערבי-ערבי מצויר לילדים – המילון מבוסס על מילים מהשפה המדוברת וגם על מילים מהשפה הכתובה. מילון מעין זה אינו קיים בעולם הערבי.
2. חומרי לימוד ומשחקים לגן הילדים – החומרים מיועדים לטיפוח המודעות הפונטית ולהעשרת אוצר המילים הבסיסי, שהוא הכרחי לרכישת הקריאה והכתיבה. החומרים כוללים: כרטיסי אותיות הא"ב הערבי, מלווים בתמונות של חפצים המתחילים באותה האות, כרטיסים של משחקי שפה הומוריסטים, המציגים את הצלילים השונים בשפה הערבית, ומשחקי מסלול לחיזוק המודעות הפונולוגית של צלילים פותחים במילים בשפה הערבית.

החומרים הולמים את המטרות של תכנית הלימודים לטיפוח ניצני אוריינות של משרד החינוך, ומציגים בדרך משחקית את התכנים הנדרשים.

ד"ר מיכל שלייפר, ראש תחום שפה במטח, מדגישה את החשיבות של פיתוח תכניות, המבוססות על מחקר בשפה הערבית המדוברת של הילדים, משום שעד כה הדבר לא נעשה. פיתוח זה הוא צעד חשוב, שיתרום להעלאת ההישגים בשפה, שהם הכרחיים לכל למידה. כמו כן, חומרים אלה יתרמו לשינוי התפיסה הרווחת בחברה הערבית, המורידה בערך השפה המדוברת. שימוש מושכל בשפה המוכרת לילדים, שבה הם מתקשרים, עשוי להקל על תהליכי טיפוח השפה ורכישת הקריאה שלהם.