| |
2.ג. למידת מורים - היבט מטה-קוגניטיבי
הקריטריונים המאפיינים את הממד המטה-קוגניטיבי הם: רפלקטיביות, הערכה עצמית, מעקב, ויסות, משוב.
ממד זה היה אחד הבולטים שמצאנו בחדר המורים הלומד בעל הכוונה עצמית בלמידה. בבתי הספר הגבוהים בממד זה, המורים מתנסים בחשיבה ובכתיבה רפלקטיבית כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה שלהם ותהליכי שיפור עשייתם החינוכית.
מסמך הערכה עצמית של מורה, מהווה דוגמה לכתיבה שכזו, של מורה בבית ספר "גבריאלי" . כפי שניתן לראות במסמך, המורה החליטה על סדרת קריטריונים להערכת תהליך התקדמותה בהוראה במהלך השנה שחלפה. במסמך: דיווח ודיון על הוראת עמיתים: נקודות לשיחה [בית ספר רקפת] ניתן לקרוא על דיווח ודיון של מורות על הוראת עמיתים ונקודות רצויות לשיחת משוב. במסמך משוב מורים בית ספר רקפת מתואר תהליך משוב של מורים על יישום האמנה בבית ספר "רקפת". במסמך צוות מורים על הערכת תלקיט מבית ספר "רקפת" מתוארות מחשבות צוות המורים על הערכת תלמידים באמצעות תלקיט בבית ספרם.
בקטעי וידאו חדר מורים דן על שינוי תעודות א ו-חדר מורים דן על שינוי תעודות ב ניתן לצפות במפגש מורות בבית ספר "יצחק שדה", המנסות ללמוד ולהפיק לקחים לעתיד, מתהליך שנעשה בעבר על גיליונות הערכה. בקטע וידאו הערכה באמצעות מחוון, ניתן לצפות בקטע מתוך ישיבת מורות בבית ספר "רקפת" המנסות לבדוק יחד את ההערכה שהעריכו ילדים את הוראת עמיתיהם. המורות לומדות יחד את הכתוב במסמכי הילדים ומנסות לבנות מחוון המבוסס על הידע שלהן, ידע מומחים וידע הילדים. מתוך ראיון שערכנו עם מנהלת בית ספר "רקפת" (קטע וידאו ראיון עם מנהלת בית ספר רקפת - ארגון מרפלקט) אפשר ללמוד על תהליכים מטה-קוגניטיביים המתרחשים בבית הספר ובלמידת המורים בו, וכדברי המנהלת: "אם אדם מכיר את עצמו הוא ידע לכוון ולנווט את עצמו".
ראינו אם כן שבית ספר בעל מכוונות עצמית בלמידה מכוון בראש ובראשונה את מוריו להפעלת תהליכים מטה-קוגניטיביים ובהם רפלקציה, משוב והערכה. הוראה רפלקטיבית משמעה בין השאר "חשיבה מכוונת, רצונית, לא מקרית הנעשית על פעולות עשייה שבעבר במגמה לשפר ולקדם אותן בראייה לעתיד" (זילברשטיין, תשנ"ח, עמ' 12). תהליכים מטה-קוגנטיביים אלה מאפשרים למורים שהות לניתוח מעשי ההוראה שלהם ושל עמיתיהם, ראייה מחודשת של הדברים מזוויות מבט חדשות והכנסת שינויים נדרשים במהלכי ההוראה שלהם בעתיד (שם).
2.ד. למידת מורים - היבט ניהול משאבים
הקריטריונים המאפיינים את ממד ניהול המשאבים הם: ניהול מידע, הכנת הסביבה ללמידה ושיתוף בידע וביזורו.
בבתי הספר שבהם צפינו מצאנו שהמורים רוכשים ידע מחוץ לארגון, במסגרות שונות של השתלמויות, וכן במסגרת ההשתלמות המוסדית הנערכת בתוך בית הספר. המורים מלמדים ומשתפים את עמיתיהם בידע המצטבר ודואגים שידע זה ייהפך לידע של חדר המורים כולו. מעידה על כך מורה בבית ספר "הגליל" המספרת על תפקידן של המורות בניהול ההשתלמות המוסדית ולמידתן המשותפת באמצעות הוראת עמיתים (הוראת עמיתים בחדר מורים בבית ספר הגליל ומסמכים חדר מורים לומד א - בית ספר הגליל ו- חדר מורים לומד ב - בית ספר הגליל).
בית ספר "רקפת" רואה את עצמו כארגון לומד שבו מתרחש תהליך חקירה שיטתי של המורים את עבודתם (ראו קטעי וידאו מבנה ארגוני שיתופי בית ספר רקפת, תפיסת תפקיד המנהל, בית ספר רקפת).
מהמיפוי של ארגון לומד שהכינו בבית-ספר "רקפת" ניתן לראות קשר בין הנחות היסוד העומדות בבסיס תפיסתם החינוכית של אנשי ארגון זה, לבין תהליכי הלמידה והעבודה של המורים והתלמידים הלכה למעשה. ניתן ללמוד מהמיפוי על קיום תהליכים לאיסוף שיטתי של מידע לשם הסתכלות ובדיקת הנעשה על ידי כל השותפים בארגון (מלבן מספר 1). בבית ספר זה קיימים מנגנונים כמו תיעוד ממוחשב, צילום, קלסרים, תמונות וכדומה, היוצרים "זיכרון ארגוני" (מלבן מספר 2), אותו ודרכו ניתן ללמוד גם לאחר מעשה (בהקשר זה ראו קטע וידאו ובו עדות המורה, איילת, על התיעוד שהכינה באירוע הפצת ידע ואשר היווה בסיס לרפלקסיה של צוות המורים בעקבות אירוע זה). [מקור נוסף המאפשר לקבל תמונת מצב של בית הספר בהשוואה לנורמה ארצית הוא דוח המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית). דוח זה, המופק אחת לשנתיים על ידי אגף הערכה ומדידה במשרד החינוך, לאחר איסוף חומר מבית הספר לגבי מגוון של אינדיקטורים, מספק משוב לגבי התחומים השונים של המערכת הבית-ספרית (תכניות ופעילות, ארגון וניהול, הסביבה הפדגוגית, הלומדים והישגיהם והאקלים הבית-ספרי).]
תהליכי הלמידה (מלבן מספר 3) מתרחשים בימי עיון ובסדנאות למיניהן, שבהם מנתחים המורים את המידע שאספו, ומפיקים לקחים (מלבן מספר 4). (ראו קטע וידאו שבו נראה תהליך של הערכת מורים על ידי עמיתיהם, ומסמך שבו מוצגים דיווח ודיון על הוראת עמיתים: נקודות לשיחה [בית ספר רקפת]). בהמשך המורים מפיצים את המידע החדש שנוצר בארגון כולו (מלבן מספר 5) ומטמיעים ומיישמים את המסקנות והלקחים (מלבן מספר 6). ראוי לשים לב למעגל "ערכים" שבמרכז המיפוי ולממדים הנגזרים ממנו. אחד מהם הוא "ערך השקיפות". ערך זה מגלם את תפיסת אנשי הארגון לצורך בחקירת ארגונם, חשיפת קשיים ויצירת מסגרות לימוד לשם הבנתם ומציאת דרכי פתרון. מערך מנגנוני למידה ומערכת התנהגויות ברורה מאפשרים לערכים אלה להתממש. לדוגמה- תחת מלבן מספר 6, נוכל לראות שבארגון זה נותנים חבריו את הדעת למערכת תמיכה וחניכה למורה חדש וקיים ליווי של המנהלת והמדריכה בהטמעת כל מידע חדש ויישומו בארגון. נוסף לזה, נוכל ללמוד מהמידע שבצדו הימני של המיפוי, על קיומן של סדנאות למידה שבועיות, על פי תחומי השיפור שעליהם הוחלט, במסגרת ההשתלמות המוסדית (לדוגמה, ראו מסמך שבו מתוארת סדנת מורים בנושא מאפייני לומד בעל הכוונה עצמית ומסמך שבו מתואר תהליך עבודה בסדנת מורים בנושא אסטרטגיות למידה). מהמפוי עולה שבבית ספר זה מתקיים תהליך שיטתי של רכישת מידע והבניית הידע על ידי המורים, ההורים והתלמידים תוך שיתוף בידע שנבנה, דבר ההופך אותם לקהילת למידה . על כך נוכל לשמוע גם מהורי התלמידים בית הספר, המעידים על היותם חלק מקהילת למידה זו (ראו קטעי וידאו עדויות הורים א, עדויות הורים ב) להרחבה, ראו בין השאר, שרן ושחר (1990).
לסיכום, ראינו כי תהליכי הלמידה של המורים בבית ספר המהווה ארגון לומד מושתתים בראש ובראשונה על צורכיהם המקצועיים, שמקורותיהם בבעיות, תהיות, שאלות ומחשבות העולים במהלך עבודתם. מטרתה של למידת המורים היא השבחת העשייה החינוכית שלהם. עוד ראינו שעיקרונות הארגון הלומד, כפי שהם מופיעים בספרות מתחום הניהול, באים לידי ביטוי בלמידת המורים וכן שניתן לאפיין למידה זו על פי ההיבטים השונים של הכוונה עצמית בלמידה.
חזרה
|
|
 |
